תינוקות

תינוק חדש – הגענו הביתה ומה עושים?

לאן יוצאים מבית החולים? הביתה? אל אמא? מה עושים עם היצור הקטן הזה? ולמה לא הביאו לי איתו את ספר הוראות ההפעלה?

תינוק חדש – הגענו הביתה ומה עושים?

תינוק חדש – הגענו הביתה ומה עושים ???

מספרים על אישה שיצאה מבית החולים לאחר שילדה ובהגיעה לקחת את התינוק אמרה לצוות הרפואי  "מה אתם באמת נותנים לי אותו ?" "מה עושים עם זה?"

מזדהה ??? מוזמנת לקרוא את המאמר הבא שיעזור לך להתכונן לקראת כניסתו של התינוק החדש לביתך, להתכונן לקראת הפיכתך לאמא, הפיכתכם למשפחה!!!

לשם הנוחות, המאמר נוקט בלשון זכר (תינוק) אך הוא מתכוון כמובן גם לנקבה, יחיד- רבים תינוק/תינוקת/תינוקות וכיו"ב.

אז כן, הגיעה העת, ולאחר לידה ארוכה או קצרה, קיסרית או טבעית, עם אפידורל או בלי, מגיע הרגע שבו אתם משתחררים הביתה, סוף סוף הרגע לו כולנו כאמהות שיווענו לו.

 

ההכנות שלפני הלידה

נתחיל מזה שההכנות מתחילות עוד לפני חזרתנו הביתה – רכישת ציוד לתינוק, מיטה (חדר שלם?) , עגלה, סלקל, אמבטיה, ציוד לאמבטיה, ביגוד ועוד.  יש הורים (לעתיד) שמארגנים את חדר התינוק עוד לפני שהוא נולד, צובעים, מסדרים ארונות וכיו"ב. יש כאלו שרוכשים את הכל ומשאירים בחנות עד שהתינוק חוזר הביתה, כל אחד ומה ש"הבטן שלו" אומרת לו לעשות. אני בהחלט מאמינה בזה שיש הרבה דברים בהורות (גם זו שעדיין לא התחילה) ש"הבטן שלנו" מלמדת אותנו מה נכון לעשות.  יש אמונות כאלו ואחרות, והכל בסדר!! כל עוד את יודעת מה את רוצה לעשות וכיצד את מעוניינת להתנהג לקראת הלידה ומיד לאחריה. ולכן, עם כל הכרוך בכך, צריך שיהיה סדר : אם החלטנו שהציוד שנקנה נשאר בחנות עד להולדת התינוק, עלינו לדאוג, מיד עם היוולדו, שיהיה מישהו שידאג להביא את הציוד, שידאג למשלוח של המיטה והארונות והרכבתם. כך שכאשר את והתינוק תשתחררו מבית החולים, הכל כבר יהיה מסודר לבואכם.

 

 

 

השתחררנו מבית חולים, לאן עכשיו ?

לאן חוזרים מבית החולים  ? הביתה ? לאמא ?

כמובן שאין לזה תשובה אחת מוחלטת,  וברור שזה בעיקר נתון להחלטתכם – את ובן זוגך. ישנן נשים שבוחרות לבלות את הימים הראשונים (או יותר) אצל ההורים ורק לאחר מכן מגיעות הביתה.אם את מתלבטת, שאלי את עצמך את השאלות הבאות :

  • האם אני מספיק בטוחה בעצמי ? (וגם אם לא – זה הכי בסדר שיש – אף אחד לא מלמד אותנו להיות אמא ואף תינוק עוד לא הגיע עם ספר הוראות)
  • האם אני רוצה להתמודד עם האמהות בעצמי מהרגע הראשון או שאני רוצה "להיכנס לזה" בהדרגה?
  • האם אני חושבת שאני יכולה לקלח אותו בעצמי / עם עזרה ?
  • האם אמא יכולה לבוא אליי ? האם אני מעדיפה את זה ?
  • מה המרחק (הפיזי) ביני לבין בית הוריי ?  
  • האם אני יכולה להיעזר בהוריי ולהמשיך (או להתחיל) את שגרת חיי בביתי שלי ?

 התשובות לשאלות הללו יובילו אותך להחלטה יותר מושכלת (כמה שאפשר, בהתחשב בזה הורמונאלית להחריד ;) ) באשר לשאלה אם לבלות את הימים הראשונים בבית הורייך או בביתך שלך.

 

הגענו הביתה, (מיד עם השחרור מבית החולים או לאחר פרק זמן אצל ההורים) ומה עכשיו ?

דבר ראשון, אני ממליצה על יצירת סביבה התפתחותית שתהיה טובה עבור התינוק – מה זה אומר ?

התינוק בשלושת חודשי חייו הראשונים, נמצא ב"תקופת הסתגלות" לעולם שמחוץ לרחם, ועל כן, אני ממליצה לאפשר לו כניסה הדרגתית ככל שניתן לעולם הגדול.

תינוק ב 40 שבועות (מי יותר ומי פחות) של שהות ברחם , נמצא במעין בועה – חש מוגן, עטוף, מלא ביטחון ולמעשה מתפתח לו לאט לאט ברחם על מנת שיהיה מוכן ליציאה, ל"מפץ הגדול" – אבל האם הוא באמת יכול להיות מוכן ?? התשובה לכך היא לא לגמרי משום שהעולם בחוץ שונה בתכלית מהעולם שבפנים.

אותו תינוק קטנטן התינוק יוצא לעולם מופצץ בגירויים מכל סוג אפשרי ואנחנו כהורים טובים מוסיפים לו מובייל, ספרים, אוניברסיטה ועוד ועוד (שיהיה מעניין הרי), הכל מתוך כוונה טובה כמובן, ובכך מעמיסים עוד ועוד גירויים על אלו הקיימים גם ככה.

 

אז איך יוצרים סביבה התפתחותית אופטימאלית לתחילת דרכו של האוצר שלנו מחוץ לרחם ?

אנו מנסים ליצור לתינוק סביבה התפתחותית הכי קרובה לזו שהייתה ברחם. בהתחשב בעובדה שאנו חיים בעולם מודרני, טכנולוגי המופצץ בגירויים גם לנו המבוגרים, זה קצת קשה, אך לא בלתי אפשרי.

אנו פשוט מנסים לסנן את הגירויים כמה שניתן.

אנחנו עוטפים אותו כמה שיותר , המון ידיים (לא- הוא לא יתרגל לידיים, בטח לא בגיל הזה.... אנא להרגיע את כל הסבתות והדודות הלחוצות) – ידיים זה צורך בגיל הזה! אנחנו אוחזים בתינוק, נותנים לו ביטחון ומסתירים ממנו את כמות הגירויים המטורפת שמציפה את העולם כולו.


ערסול – אנחנו מרימים את התינוק כאשר שתי ידיים ושתי רגליים בקו האמצע, טוסיק שוקע, הערסול מדמה את המנח ברחם. התינוק מקבל מגע עמוק, בטוח, מגן מהידיים העוטפות שלנו. הידיים בקו האמצע ומתאפשרת הכנסתם לפה – חקירת העולם דרך הפה בשלבי התפתחותו הראשוניים. קשר עין מתחיל להתפתח. התנוחה הזו גם עוזרת להקל על מתח שרירי מיותר בבטן ובכך גם מסייעת בהקלה על גזים. בקיצור הערסול עושה פלאים!! דגש – שימו לב שהיד לא בורחת אחורה (לא מחבקת את האמא) אלא שתי הידיים בפנים, בקו האמצע.


מנשא – אל תפחדו להשתמש במנשא – אני ממליצה כמה שיותר על מנשא בד – שוב, עוטף, מגן, מערסל, מחזיר אחורה לרחם, וחשוב לא פחות מזה – מפנה לנו זוג ידיים לעשות המוןןןןןן דברים אחרים – אמהות לילד שני ושלישי יסכימו איתי מיד.


שכיבה על הבטן – כמה שיותר להשכיב על הבטן בזמן ערות ובהשגחה ! השכיבה על הבטן מאפשרת לתינוק לסנן גירויים. בשכיבה על הגב, התינוק מאוד מאוד חשוף ובחודשי חייו הראשונים הוא לא תנועתי ולא יכול להתהפך או "לברוח" מהגירויים. בשכיבה על הבטן הוא יכול להניח את הראש וגם ללמוד להרימו אח"כ ובכך הוא "מווסת" לעצמו את כמות הגירויים אליה נחשף וגם "על הדרך" לומד לשכב על הבטן – ומפה בעצם הבסיס האיתן להתפתחות תקינה.


הפחתת גירויים – בשלושת חודשי חייו הראשונים התינוק אינו זקוק לצעצועים, מוביילים וכו'... תאמינו לי, יהיה לו מספיק זמן ומספיק צעצועים. בשלב זה, זה רק מעמיס עליו מאוד, ולהזכירכן – אין לו איך "לברוח" מאותה הצפה חושית שזה גורם.

תנו לו המון מגע, תנועה וקול – כל אלו יחזירו אותו לתחושות שחווה ברחם, יעטפו אותו ויתנו לו המון ביטחון בעולם החדש, וכך, לאט לאט, יתחיל לחוש את העולם, להתרגל אליו ולצמוח לתוכו בצורה הדרגתית, בריאה וטובה יותר.

 

טיפ אחרון שאני רוצה לתת הוא : הקשיבי לבטן שלך – היא בד"כ לא טועה! את אמא, ואת אמא טובה ! גם אם אין לך את כל הידע שהיית רוצה שיהיה לך. תאמיני לי (ותאמיני לאינסטינקטים שלך) את יודעת מה לעשות!

תמיד טוב לשמוע, להקשיב לדעות נוספות, להעשיר את הידע שלך – אבל בסוף רק את (ובן זוגך אולי) מחליטה מה הכי טוב עבור תינוקך, וזה בד"כ הכי טוב שיש.

אין דבר כזה אמא מושלמת - אף אחת מאיתנו לא יכולה להיות כזאת (גם אם היא מאוד רוצה ושואפת להיות כזאת), ואנחנו מוצפות רגשי אשם כל הזמן (שרק הולכים וגדלים).

היי פשוט "אמא טובה דיה" (מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט)  – התאימי עצמך לצורכי תינוקך ומשם הדרך להתפתחות טובה ואיכותית של תינוקך סלולה היטב.

מעבר לזה, תשובות לשאלות כמו אמבטיה – לבד ? עם אמא ? עם בן זוגך ? אוכל – כמה, מתי ??

הכל יגיע מעצמו, האמיני בעצמך! ותני לזה זמן.

 

לסיכומו של דבר פשוט תהיי שם עבורו, חבקי, אהבי , תהיי קשובה לצרכיו ופשוט תהיי את – את אמא טובה! לאט לאט תצמחו ותתפתחו יחד, את כאמא והוא כילד בעולם הנפלא הזה.

 

 

הכר את המומחה: מירה רוזנפלד, נשואה ואמא ליהלי ורומי, בעלת "מהרגע הראשון" – מרכז ייעוץ וליווי התפתחותי, אבחונים ועיכובים התפתחותיים, לתינוקות מגיל לידה ועד שנתיים וחצי. לפניה אל מירה גם בפייסבוק לחצו כאן!

תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים