רשלנות רפואית בלידה

הלידה היא תהליך והיא יכולה להתפתח לכל כיוון. החלטה אחת שגויה של הצוות הרפואי יכולה להוביל לתוצאות קשות. אז מה היא רשלנות רפואית בלידה. היכן עובר הגבול שבין חוויית לידה שאינה נעימה לרשלנות של ממש והאם יש בתי חולים ששם הסבירות לרשלנות רפואית גבוהה יותר?
רשלנות רפואית בלידה
רשלנות רפואית בחדר לידה
שבוע 41 להריון. ג' מגיעה לבית החולים, נרגשת לפגוש סוף סוף את התינוק המושלם שלה.
מאז שהגיעה לבית החולים כבר חלפו 25 שעות, אבל ג' לא ידעה כי במהלכן הלכו והצטברו סימנים חשודים המבשרים על כך שהעובר שלה נתון במצוקה קשה.
למרות זאת הצוות הרפואי התעלם מהם ועד שנתקבלה החלטה לבצע ניתוח קיסרי המשיך מוחו של העובר להיפגע יותר ויותר בגלל מחסור בחמצן.
לאחר הלידה, התברר כי לעובר שיתוק מוחין בארבעת גפיו ופיגור שכלי קשה ובלתי הפיך.
עד שג' פנתה אלי אף אחד לא אמר לה שהנזק הנורא נגרם בשל רשלנות רפואית.
למרבה הצער לא מדובר במקרה בודד.
למרות העדר נתונים מישראל, אם נבצע התאמה לסטטיסטיקות בארה"ב נגלה כי מספר התינוקות בישראל אשר נפגעים במהלך הלידה הוא כמעט 400 ילדים מדי שנה.

מתי ניתן להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית בלידה ? 
כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית בלידה יש להוכיח רשלנות, אך חשוב לא פחות, להוכיח שהרשלנות היא שגרמה לנזק שנגרם לתינוק. 
רשלנות מתרחשת כאשר הרופא פועל בניגוד לידע הרפואי העדכני ולפרקטיקה המקובלת.
למשל, אם המוניטור מלמד על מצוקה עוברית של יותר ממספר דקות יש לחלץ מיד את העובר מהרחם בניתוח קיסרי.
אם הצוות הרפואי מתמהמה יתר על המידה – סביר להניח כי מדובר ברשלנות.
בבית המשפט ניתן להוכיח רשלנות אך ורק באמצעות חוות דעת רפואית. במקרה של פגיעה במהלך הלידה יש צורך בחוות דעת  בתחום המיילדות ובתחום הנוירולוגיה.
חוות הדעת מצורפת לכתב התביעה ומבססות אותו.

 

 

כיצד תוכלי לדעת אם הנזק לעובר נובע מרשלנות רפואית ? 
לכאורה, ליולדת, שאינה בקיאה בפרקטיקה הרפואית והיא ממילא נמצאת בסיטואציה מפחידה וכואבת, אין יכולת להעריך האם הצוות הרפואי פעל כהלכה, אך מניסיוני, אינטואיציה של אימהות היא לרוב מאד מדויקת.
ישנם מספר סימני אזהרה העשויים בהחלט לעורר חשד שמא אירעה רשלנות בחדר הלידה: 
  • התעלמות מתלונות של היולדת על הפחתה או העלמות של תנועות העובר
  • כאשר היולדת נמצאת בחדר הלידה זמן רב ללא השגחה למרות שהלידה אינה מתקדמת
  • המתנה ארוכה עד שמגיע רופא בעקבות דיווח על אירוע חריג שנמסר לו על ידי אחות או מיילדת
  • עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי שהוחלט עליו באופן בהול רק במהלך הלידה 
  • צורך בהנשמה מלאכותית לאחר הלידה.
לרוב הצוות הרפואי אינו מדווח להורים כי נזקו של התינוק נובע מרשלנות, לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה העוסק ברשלנות רפואית בילדים.
עורך המתמחה בתחום זה ועובד בצמידות למומחים רפואיים מהשורה הראשונה, שמנוסים בכתיבת חוות דעת משפטית ובמתן עדות בנושא זה בבית המשפט, יוכל בהחלט להוכיח כי מדובר ברשלנות רפואית.

האם וכיצד ניתן להימנע מלהגיע למצב של רשלנות רפואית?
איתור מצוקה עוברית בזמן, עשויה להפחית מאד תחלואה ותמותה עוברית ולכן חשוב לאתרה מבעוד מועד.
אז מה ניתן לעשות ? 
עלינו לעמוד על זכותנו להיות מעורבים בקבלת ההחלטות בענייננו במהלך הלידה ולקבל בעצמנו את ההחלטה מה הטיפול שנכון לנו.
איך נקבל החלטה כזו ? 
תחילה נפנים שהרופא הוא לא 'אליל' בחלוק לבן, אלא אדם שיכול לטעות ולהטעות, לכן אסור לנו להתעלם מ'נורות אדומות' שנדלקות במהלך הטיפול, וחשוב מאד לדרוש ולקבל מהרופא תשובות הגיוניות ומשביעות רצון.
נורות אדומות אלה הן למשל:
  • הריון שנמשך מעבר למועד הלידה הצפוי (במיוחד לאחר שבוע 41).
  • הופעה חוזרת ונשנית של סימני מצוקה בניטור דופק העובר, לאורך השעות שקדמו לידה.
  • הופעה של מים מקוניאליים (מי שפיר שזוהמו בצואת העובר בשל מצוקה ממנה הוא סבל).
  • עליית החום האימהי בזמן הלידה או בסמוך אליה. 
  • התארכות ממושכת מהצפוי של הלידה.
חשוב לדעת שהחוק מחייב את הרופא להסביר לך על כל אפשרויות הטיפול, ולהדגיש במיוחד את הסיכויים ואת הסיכונים שבהן.
למשל, אם יש התלבטות בין ניתוח קיסרי לבין לידה רגילה על הרופא להסביר מהם הסיכונים אליהם ייחשף העובר אם לא יבוצע ניתוח קיסרי. 
אל תתביישו לשאול אם משהו נותר לא ברור. 

זכרו שמתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמתו המפורשת של המטופל, מה שנקרא בשפה המשפטית "הסכמה מדעת", מהווה כשלעצמה רשלנות רפואית.

 

 

כיצד ניתן לדעת האם הפגיעה בתינוק נגרמה כתוצאה מתשניק?
מצב של חוסר בחמצן מכונה תשניק והוא עשוי בהחלט להסביר גרימת נזק מוחי.
ישנו סוג פגיעה מסוים האופייני לנזק מוחי שאירע במהלך הלידה - שיתוק מוחין המערב את ארבעת הגפיים (קוואדריפלגיה). 
כמובן שאם לאחר הלידה אובחנה תסמונת גנטית ידועה (למשל תסמונת דאון), סביר להניח שהנזק האופייני לתסמונת זו אינו נובע מרשלנות בלידה, אבל ניתן בהחלט לחשוד כי הוא נגרם בגלל רשלנות בלידה כאשר לא ידוע על גורם אחר שיכול להסביר את הנזק המוחי וכאשר:
  • בדם שנלקח מחבל הטבור נמצאה רמת חומציות גבוהה (PH נמוך מ- 7);
  • כאשר מופיעים פרכוסים לאחר הלידה
  • כאשר ישנה ירידה במצב ההכרה של התינוק 
  • כאשר ציון האפגר היה נמוך מאד
  • כאשר MRI מח תומך בנזק מוחי שמתאים לנזק היפוקסי (עקב מחסור בחמצן)
  • כאשר היה ניטור פתולוגי (מוניטור לא תקין)
  • כשמופיעה פגיעה במערכות נוספות, מלבד המוח, תוך 3 ימים מהלידה.  
האם ישנם בתי חולים בהם יש יותר מקרים של רשלנות רפואית ומדוע?
מניסיוני יש בתי חולים בארץ בהם הצוות הרפואי נבחר בקפדנות, המכשור הרפואי הוא המתקדם ביותר וקיימת בהם מדיניות של תחקור יסודי של טעויות והפקת לקחים.
מנגד ישנם מוסדות רפואיים בהם ישנו מספר מועט יחסית של רופאים מומחים כך שהנטל נופל בעיקר על הרופאים הצעירים והמתמחים.

בקשר לנושא בו אנו עוסקים, לידה, המלצתי היא שאישה המתכננת ללדת בבית חולים מסוים - בעיקר כאשר הריונה מוגדר כהריון בסיכון, או שצפויה לה לידה מסובכת, לידת פג או כאשר ישנה מחלת רקע אמהית שתקשה עליה ללדת - תוודא כי באותו בית חולים יהיה נוכח בלידה רופא מומחה במיילדות וגם רופא ילדים שיכול לבצע פעולות החייאה יעילות.
כמובן שיש גם לבדוק האם באותו בית חולים קיימת מחלקת טיפול נמרץ בילודים ופגים.


אם אישה חושדת שהטיפול בה היה רשלני, כיצד היא יכולה להתחיל לבדוק ולחקור את הנושא?
הצעד הראשון הוא איסוף כל החומר הרפואי מבית החולים.
ניתן לעשות זאת על ידי פנייה עצמאית למחלקת רשומות רפואיות.
לחילופין, עורך דין מנוסה ידע לאסוף למענך את החומר הרפואי במלואו. 
למרות שלאימהות רבות שפנו אלי הייתה תחושת בטן מוצדקת, בחלק גדול מהמקרים היה להן קשה מאד לדעת האם הטיפול בה היה רשלני.
לכן, לאחר קבלת החומר הרפואי, הצעתי היא בכל מקרה לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית במיילדות ובילדים.

עורך דין בעל ניסיון בתחום זה המתייעץ עם מיטב המומחים הרפואיים יוכל להעריך אם אכן מדובר ברשלנות, זאת מבלי לדרוש תשלום כלשהו מראש.
בקשר לכך חשוב גם לזכור כי מקובל ששכר הטרחה משולם לעורך הדין אך ורק במקרה של הצלחה - 'לא זכית לא שילמת'. 
לסיכום, לדעתי חשוב שהורים ידאגו למיצוי זכויותיו של ילדם שנפגע כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה, זאת משום שהוא לעולם לא יוכל לעשות זאת בכוחות עצמו.
פיצוי כספי אמנם לא ירפא את הילד, אך הוא יוכל להבטיח לו את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, יממן לו מטפל צמוד וימנע ממנו להפוך לנטל על משפחתו.

הכר את המומחה: הכותב, עורך דין ארן אמיר המייסד והבעלים של משרד גוטמן אמיר, העוסק אך ורק ברשלנות רפואית בלידה ובילדים. לייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות התקשרו  - 054-3059680.
לאתר של עו"ד ארן אמיר: 

לדף הפייסבוק של עו"ד ארן אמיר: 


 Made with ❤ by PEOPLE
נגישות
הגדלת טקסט
הקטנת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA