בראש של מנהלת משאבי אנוש - חלק א'

בראש של מנהלת משאבי אנוש - חלק א'

הנה, אחרי 9 חודשים של ציפייה ותכנונים הוא יצא!

הוא מדהים! כל כך חמוד, כל כך חסר אונים ועם כאלה ריאות בריאות שאת כבר מזמן לא זוכרת מה זה חמש שעות שינה רצופות... הופ, את מבינה שמציאות חדשה נולדה יחד איתו.

את ארוחות הצהריים עם החברות החליפו השאיבות, את הסרט של ימי חמישי עם הבעל החליפה רוטינת השינה של החמוד הקטן, את מסעות השופינג המטורפים החליפה החלפת חיתולים ואת שיעור הספינינג הקבוע החליף חוג שחיית תינוקות... אלו החיים שלך במשך שלושה חודשים (לפעמים ארבעה/ שישה/ שמונה/ שנה...). אחרי כל זה קשה לחזור לשגרת עבודה לא משנה אם זו משרה מלאה או חלקית. אבל זה המצב, מתחילים בחיפוש עבודה...

בכתבה הזו אנסה לתת לך נקודת מבט טיפה שונה- של אותה רכזת משאבי אנוש, נקרא לה שולה, שמגייסת לתפקיד חלומותייך. התפקיד שיאתגר אותך, בחברה נעימה עם אנשים מגניבים וכמובן התפקיד שיאפשר לך לחזור הביתה במצב שמיש לילד שלך (נו, את יודעת... לפני שהוא נרדם).

אפתח ואומר משהו שאת כבר בטח יודעת: חיפוש עבודה זו עבודה במשרה מלאה (או כפי שחברה אמרה לי פעם- זה כמו לחפש בן זוג). זה קשה וזה מעייף. וכשיש לך תינוק מתווספת לזה גם הלוגיסטיקה של "איך אני מתאמת את הראיון עבודה כך שהוא לא יתנגש לי עם להוציא אותו מהגן?". אבל אל תתייאשי, זה בהחלט אפשרי.

שלב 1: ההכנות / עבודות רקע קדחתניות

קורות החיים הם "כרטיס הביקור" שלך. לכן, כשאת משכתבת את קורות החיים הקפידי שהם יהיו באורך של עמוד אחד (One pager). גם אם לפני חופשת הלידה הייתה לך קריירה מפוארת של 20 שנה, תדעי לתמצת אותה לדברים הרלוונטיים.

בני את קורות החיים בסדר הבא:

• פרטים אישיים: שם, תאריך לידה, כתובת מגורים, טלפון וכתובת מייל. לגבי מצב משפחתי, זה נתון לשיקולך. לא חייבים לכתוב את זה וזה גם לא חוקי לשאול בראיון אם את נשואה ופלוס כמה. אם את רוצה לשקף את המצב הקיים כבר מההתחלה, אז תכתבי... ככה לפחות תחסכי בראיון את זמן השאלות המכוונות לגילוי המצב המשפחתי שלך.
• השכלה: כיתבי מה למדת ואיפה. וותרי על הדגשת הממוצע ציונים שהיה לך (זה לא באמת מעניין את המעסיק).
• ניסיון תעסוקתי: צייני בין איזו שנה לאיזו שנה עבדת, תפקיד וחברה. אז מה אם העבודה האחרונה שלך הייתה 2006-2010 ואנחנו עכשיו באוגוסט 2012? זה בסדר, מי שיהיה מעוניין בך יתקשר ויברר את פשר "החור" הזה ואז תוכלי להסביר.
• צבא: אלא אם כן הרגע השתחררת, אין צורך לפרט מעבר לתפקיד וחיל. זה בהחלט מספק.
• שונות: תוכנות (לא, אינטרנט זו לא תוכנה), קורסים רלוונטיים, שפות (אלא אם כן גרת 5 שנים במדינה זרה, את לא יכולה לומר שהשפה הזרה הזו היא ברמת שפת אם).
• עצה אישית, אין צורך בשני דברים שאנשים מאוד אוהבים (משום מה): תכונות אופי (כן כן, כולנו מלאי מוטיבציה, אחראים ומסודרים) ותמונה (שבד"כ מלפני כמה שנים טובות). בראיון כבר יגלו אם את אכן מלאת מוטיבציה ויוכלו להתרשם פנים מול פנים מאיך שאת נראית.

סוד מקצועי: שולה (זוכרת? רכזת הגיוס שלנו) שקיבלה את קורות החיים שלך לרוב לא יודעת את כל הפרטים הקטנים והטרמנולוגיות של כל המשרות אליהן היא מגייסת. אז כשאת כותבת קורות חיים תנסי להימנע מתיאורים ארוכים מדי והשתדלי להשתמש במילות מפתח שכולם מכירים.

שלב 2: איך ומתי שולחים קורות חיים / הזמן להיות יצירתיים

איך:

היום כל החברות יודעות שאפיק הגיוס הטוב ביותר הוא "חבר מביא חבר". זה מייצר מחויבות אצל העובד החדש שמגיע דרך חבר, מספק לארגון המלצות אמינות על המועמדים והכי חשוב-  חוסך את עלויות העמלה לחברות השמה (הכסף מדבר גם בתחום הזה).

ופה נכנסים ה-Facebook  וה- Linked In לתמונה. תתחילי לעבור על רשימות החברים שלך, תחשבי על החברים והמשפחה שלך, איפה הם עובדים? תתחילי להיזכר באנשים שעבדת איתם בעבר, אנשים שלמדת איתם באוניברסיטה...  בטוחה שתצליחי לדוג לא מעט אנשים שיוכלו להעביר את הקורות חיים שלך הלאה. במיוחד אם תרחיקי צעד אחד קדימה ותכתבי בשורת הסטטוס שלך שאת מחפשת עבודה... אפילו אם זה רק בשביל לסחוט כמה לייקים מחברים תומכים.

אם לא חברים אז אתרים! יש היום המון אתרים של חברות השמה ואתרי הפצת קורות חיים. פשוט נרשמים לכמה כאלה, מעלים קורות חיים, בוחרים לאילו תחומים את רוצה להגיש מועמדות והופ! בלחיצת כפתור אחת הפרטים שלך מתעופפים לחברות השמה.

מתי:

אל, פשוט אל תשלחי קורות חיים בחגים או שישי שבת. למה? חישבי על  שולה. הנה היא מגיעה למשרד בבוקר, פותחת את המחשב ורואה את עשרות קורות החיים שהגיעו אליה במהלך הסופ"ש או החג. דמייני אותה מתחילה לעבור על כולם ואחרי כעשרה כאלה, היא כבר ממש לא זוכרת את הקורות חיים של הבחורה (את, כמובן) שנראתה לה עד לפני רגע כמאוד מתאימה. לא חבל להתפספס ככה?

שלב 3: הראיון הטלפוני / "מיני רושם ראשוני"

הנה את מקבלת טלפון משולה וזה הזמן להרשים!

לכן העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא שאם אין לך זמן לדבר באותו רגע (ילד בוכה, רעש של רחוב...), תתנצלי ותחזרי אליה כשתהיי במקום שקט. תעשי לעצמך עוול אם תדברי איתה כשאת לא מרוכזת. גם לא תשמעי עד הסוף את כל המידע לגבי המשרה וגם היא לא תוכל להתרשם ממך כי לא תהיי מרוכזת.

בשיחה הקפידי לברר פרטים לגבי המשרה שמבחינתך מהווים "קווים אדומים". לכולנו יש כאלה וזה יכול להיות כל דבר; מיקום המשרה, נסיעות לחו"ל, שכר, שעות עבודה וכן הלאה. הרגישי חופשי לשאול (אבל בעדינות). אחרי הכל, את לא רוצה לבזבז את הזמן שלך, או של שולה על ראיון כשאת יודעת בוודאות שזה לא יתאים.

אם בסוף הראיון הטלפוני קבעתם פגישה, הקפידי לרשום את כל הפרטים כולל מספר הטלפון כדי שתוכלי להודיע אם תאלצי לבטל או לדחות את הראיון.

מקווה שצלחת את הראיון הטלפוני בשלום. בשבוע הבא נדבר על הראיון הפרונטלי, תשובות לשאלות נפוצות בראיונות ומעמד חתימת חוזה ההעסקה.

 לקראית המשך המאמר: בראש של מנהלת משאבי אנוש - חלק ב' - לחצי כאן! 

יוליה זבדיבקר היא מנהלת משאבי אנוש בחברת ביומד