הריון ולידה

סקירת מערכות מאוחרת

סקירה מאוחרת מתבצעת החל משבוע 20 להריון, אז קיימים סיכויים טובים שאת כבר מרגישה את התינוק בועט. רק לפני כמה שבועות עשית סקירה מוקדמת, אז עד כמה חשובה הסקירה המאוחרת ומה כבר השתנה? האם חובה לעשות אותה?
מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת? ד"ר קריידן חרץ מסבירה.

סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת - כך היא מתבצעת
בסקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בדיקת אולטרה-סאונד לרוב בגישה הבטנית (וגינלית במידת הצורך), במטרה לבדוק את תקינות התפתחות העובר ואיבריו מכף הרגל ועד המוח, זיהוי מומים או ליקויים מבניים בעובר ומעקב אחר ממצאים מהסקירה המוקדמת: מבנה איברים, גדילה, תנועתיות בגוף, כמות מי שפיר.

רמת הדיוק של בדיקה זו גדול מרמת הדיוק בסקירה המוקדמת, מאחר והאיברים גדולים יותר, כמו כן מבנים נוספים, שלא היו קיימים בזמן הסקירה המוקדמת, התפתחו וניתנות לבדיקה. 
במידה והיה קושי לזהות את מין העובר בסקירה המוקדמת, בשלב זה של ההריון אבר המין של העובר ברור יותר ורמת הדיוק בזיהוי מין העובר גבוהה מאוד.

מתי מתבצעת בדיקת סקירת המערכות המאוחרת?
הבדיקה מתבצעת לרוב בין שבוע 20 לשבוע 24 בהריון (ורק בטווח שבין 19-25 שבועות).
ההמלצה של משרד הבריאות היא לבצע בדיקה זו החל משבוע 19 – אך הבדיקה משבוע 19 מוצדקת בדרך כלל במקרים שלא בוצעה סקירה מוקדמת או במקרה של הפרעות בהריונות קודמים או סיכון גבוה למומים.

עבור מטופלת שלא ביצעה דיקור מי שפיר, קיים יתרון לביצוע הסקירה המאוחרת עד שבוע 22 על מנת להימנע מדיקור מי שפיר מאוחר במידה ויש ממצאים לא תקינים בבדיקה, אשר מעלה את הסיכון ללידת פג.
במידה וימצא בסקירה מאוחרת, כי יש צורך בבירור גנטי לעובר, יהיה ניתן לעשות את הדיקור עד שבוע 23.
משבוע 24 עולה הסכנה ללידת פג, ועל כן במקרים בהם נמצא שיש לבצע את דיקור מי שפיר משבוע 24 והלאה יתבצע בדרך כלל דיקור מאוחר, רק בשבוע 32 (עם סכנה לפגות).

עבור נשים הרות שעברו דיקור מי שפיר מוקדם, קיים יתרון לביצוע הסקירה המאוחרת בשבועות 23-24, מאחר וניתן לבדוק את מירב הפרטים על איבריו הפנימיים של העובר בשלב זה של ההריון.

 

 

מה ההבדל בין הסקירה המאוחרת לסקירה המוקדמת?
עד שבוע 20 הופיעו חלקי איברים שטרם התפתחו בשבוע בו בוצעה הסקירה המוקדמת (בין שבוע 14 לשבוע 17 בהריון), כאשר איברים אחרים שכבר היו קיימים נמצאים בשלב התפתחות מתקדם יותר. 
השינוי המשמעותי ביותר הוא במבנה של מוח העובר, כאשר הלב אינו משתנה רק גדל ואיבר המין גדל וברור יותר לזיהוי.

מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת ?
בבדיקה זו נבדקים גדילת העובר, איבריו של העובר לצורך שלילת מומים ליקויים מבניים, כמו גם סמנים סונוגרפיים העלולים להצביע על בעיה כרומוזומלית. 
להערכת גדילה הפרמטרים הנבדקים הם: אורך עצם ירך, היקף הבטן, קוטר דו רקתי של הגולגולת והיקף הראש. 
האיברים והמערכות הנבדקות: גולגולת ומוח, פנים, צוואר, חזה, בטן, עמוד שדרה, עצמות ארוכות בגפיים עליונות ותחתונות, כפות ידיים ורגליים, איברי מין, כלי הדם בחבל הטבור, תנועתיות הגוף, כמות מי שפיר, מיקום שלייה ואורך צוואר הרחם.

האם כל אחת צריכה לעבור סקירה מאוחרת בהריון?
ההמלצה לבצע את הסקירה המאוחרת היא גורפת חד משמעית, כל אישה בהריון צריכה לעבור סקירה מאוחרת, בהתאם הסקירה המאוחרת הינה חלק מסל הבריאות בישראל.

חשוב לציין, שמעבר לזיהוי מומים קשים ותסמונות בעובר (וההחלטה על המשך או לא של ההריון), בסקירה המאוחרת מזוהים גם מצבים אשר דורשים התייחסות מיילדותית מיוחדת לגבי מועד, מיקום ואופן הלידה, או צורך בטיפולים בזמן ההריון בהתאם לממצאים.

במקרים מורכבים שבהם בני הזוג מעוניינים להמשיך את ההריון, ניתן יהיה לכוון את המטופלת למעקב במרכז מתמחה בתחום, ובנוסף לקבל התייחסות מותאמת בלידה – על כן גם אם אתם לא מעוניינים להפסיק את ההריון מסיבה דתית, או כל סיבה אחרת, חשוב לבצע את הבדיקה בכל מקרה, על מנת לקבל טיפול והכוונה מילדותית ושל רופאי ילדים מומחים.

האם צריך הפניה לבדיקה ?
להפניה יש 2 תפקידים: 1. מנהלי, לקבלת אישור לפתיחת תיק בקופת חולים (חיוני במסגרת הקופה, ללא צורך למסגרת הפרטית) ; ורפואי/תקשורתי, כי בהפניה אמור להיות כתוב ע"י הרופא המטפל סיכום של ההיסטוריה הרפואית ומהלך ההריון של המטופלת (נדרש ל-2 המסגרות).  

כמה זמן נמשכת הבדיקה ?
בדיקת סקירת מערכות מאוחרת נמשכת לרוב עד חצי שעה.

האם אפשר לדעת בסקירת מערכות מאוחרת מה מין היילוד?
ברוב המקים ניתן לזהות את מין העובר כבר בבדיקת סקירה מוקדמת.
בסקירה המאוחרת ניתן לוודא או לעיתים רחוקות לזהות בפעם הראשונה את מין היילוד.

האם יש הכנות מיוחדות לפני בדיקת סקירת מערכות מאוחרת? להתפנות לשירותים? צום? שתייה מרובה של מים?
אין הכנה מיוחדת, מומלץ להתרוקן בשירותים טרום הבדיקה, לצורך ביצוע הבדיקה בנוחות המרבית.

מתי מקבלים את התשובות?
בסיום הביקור אצל הרופא תקבלי דו"ח והסבר ע"י הרופא המבצע במידה והיו ממצאים חריגים.
בהתאם למסגרת שבה מתבצעת הבדיקה ניתן יהיה לקבל גם הקלטות, תמונות מודפסות, תמונות תלת מימד וכו'. 

חשוב לציין כי, הניסיון המקצועי של הרופא הבודק חשוב כמו גם היחס כלפי המטופלת. הריון הוא דבר נפלא ומרגש, במהלכו קיימים באופן טבעי חששות ופחדים במיוחד במהלך בדיקות מסוג זה, על כן החלק הרגשי אינו פחות חשוב מהחלק המקצועי. בחרו רופא או רופאה מומלצים שיכולים לבצע את הבדיקה, במקצועיות תוך רגישות כלפי המטופלת.


הכר את המומחה: ד”ר קרינה קריידן חרץ - מומחית באולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה, רפואת העובר ומומי מוח העובר.
מור לאישה -  רח' אבא אחימאיר 18, רמת אביב
אתר אינטרנט - www.drkrajdenharatz.com
טלפון:  03-7946444



תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים