בריאות

נשירת שיער לאחר לידה

ההיריון הוא תור הזהב של השיער שלך – בריא, שופע, מלא ברק. אבל לצערנו, אחרי הלידה הסיפור הוא אחר לגמרי. תחושות המועקה והחרדה כשאת מגלה צרור שיערות בפתח הניקוז של המקלחת או לאחר סירוק שמשאיר רבות משיערות ראשך על המברשת מוכרות לכל יולדת. אבל האם יש סיבה לפאניקה? פרופ' ארנון כהן, מומחה ברפואת עור ומין מרגיע ואפילו נותן טיפ שיחסוך לך כסף וטיפולים מיותרים.

נשירת שיער לאחר לידה
לפני הכל, כמה מילים על מחזור חיי השערה
צמיחה ונשירה של שיער מתרחשים בתהליך מחזורי בן שלושה שלבים: שלב האנאגן (Anagen) הוא שלב הצמיחה של השיערה, שלב הקטאגן (Catagen) הוא שלב מעבר, במהלכו מפסיקה צמיחתה של השערה ושלב הטלוגן (Telogen) הוא השלב בו השיערה נמצאת ב"מנוחה", כלומר השערה עדיין נמצאת במקומה על הקרקפת אך לאט לאט נדחפת החוצה בעקבות צמיחה של שערה חדשה. בתום השלב השלישי, השערה תנשור ובמקומה תצמח שערה חדשה.

מהם הגורמים לנשירת שיער מוגברת אצל נשים?
נשירת שיער אצל נשים יכולה להיגרם כתוצאה ממספר מצבים רפואיים, לא כולם קשורים בהכרח להריון וללידה:

1. התקרחות אנדרו-גנטית – זוהי התקרחות על רקע גנטי, תורשתי. התופעה משפיעה על גברים ועל נשים כאחד. בגברים, התופעה מתבטאת בהופעת "מפרצים" וקרחות באזור הקודקוד ואילו אצל נשים, הביטוי לתופעה הוא שונה ולרוב יתאפיין בנשירות שיער, שיער דק, עדין ודליל.
שכיחות התופעה אצל נשים עומדת על כחמישית מהאוכלוסייה והיא מתחילה לרוב בשנות העשרים המאוחרות ומגיעה לשיאה בגילאי החמישים.

2. טלוגן אפלוביום – או נשירת שיער מאסיבית. הסובלים מהתופעה מדווחים על נשירה פתאומית של כמות שיער משמעותית ולעתים של השיער כולו.
הרקע לתופעה הוא מחלה חריפה (כמו למשל תת פעילות של בלוטת התריס), מתח נפשי קיצוני או אירוע טראומתי והנשירה תתרחש מספר חודשים לאחר האירוע.
במקרים בהם התופעה לא נגרמה כתוצאה ממחלה, הנשירה חולפת מאליה והשיער חוזר לצמוח לאחר כחצי שנה.
אם הרקע לנשירה הוא מחלה, יש צורך לטפל בה, אחרת הבעיה תהפוך לכרונית.

3. אלופציה אראטה – מחלה הגורמת להופעה פתאומית של אזורים קרחים עגולים בקרקפת ולעתים גם בגבות או בשאר הגוף. סובלים ממנה בין 1% ל-2% מהאוכלוסייה, גם גברים וגם נשים. במקרים מסוימים קיים קשר בין אלופציה אראטה לבין מחלות רקע כגון מחלות של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות, מחלות מעי דלקתיות וכדומה. במרבית המקרים התופעה לרוב מסתדרת מעצמה ומצריכה בעיקר סבלנות וחוסן נפשי. קיימים טיפולים מקומיים כמו סטרואידים או משחות שעשויים לזרז את קצב ההתאוששות של השיער.

התקרחות עשויה להופיע גם כתוצאה של מחלה זיהומית, למשל עגבת, אם כי מדובר במחלה נדירה ביותר.
ישנם גם מצבים רפואיים נדירים אף יותר כמו הקרחה צלקתית הנגרמת כתוצאה מהפרעה במערכת החיסון ומתבטאת בהופעת קשריות מוגלתיות על הקרקפת.
במידה ולא מטפלים בהן, עלולים להתפתח אזורי הקרחה משמעותיים יותר עם צלקות שלא ניתן לרפא לחלוטין.
לכן, במקרים הללו קיימת חשיבות לקבלת טיפול מידי של רופא עור, על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים לקרקפת.
יש להרגיע ולציין שמדובר בתופעה שאינה שכיחה.

 

 

מה עובר על גוף האישה במהלך ההיריון שמשפיע על השיער?
ההיריון כידוע מביא עמו שינויים הורמונליים רבים, המשפיעים בין היתר גם על חיי השיערה.
אותם שינויים עלולים להוציא את מחזור חיי השיערה מסנכרון ולזרז את שלב הנסיגה (קטאגן) וה"מנוחה" לפני הנשירה (טלוגן) של השיערה.
שנית, פעמים רבות עקב ההיריון, נוצרים חסרים בוויטמינים ובמינרלים העשויים להשפיע גם הם על השיער.
אנמיה היא תופעה שכיחה יחסית בהריון, הנגרמת כתוצאה מהפניית משאבים, ביניהם ברזל, לעובר על חשבון האם. כתוצאה מכך עלול להיווצר חוסר בברזל שעשוי אף הוא להשפיע על קצב נשירת השיער.

מדוע הנשירה מתחילה דווקא לאחר הלידה?
אמנם השינויים ההורמונאליים והפיזיולוגיים מתחילים בהריון, אך לרוב הנשירה תבוא לידי ביטוי דווקא לאחר הלידה. הסיבה היא שלאחר הלידה, הגוף עובר שינוי נוסף במובן שהוא אינו זקוק יותר למערך ההורמונלי התומך בקיום העובר. אותם שינויים הורמונליים המתרחשים אחרי הלידה משפיעים על מערכות שונות בגוף האישה, ביניהן השיער.

בנוסף, מצבי חסר שהתחילו בהריון ולא טופלו (כמו אנמיה) או חסרים בוויטמינים ומינרלים שנוצרו כתוצאה מהנקה וייצור חלב עלולים לגרום אף הם לנשירת שיער מוגברת.
גם חוסר השינה האופייני לתקופה שלאחר הלידה עלול להשפיע על הפיזיולוגיה ועל המערכת האנדוקרינית של האישה ולהתבטא בנשירת שיער.

מדוע הנשירה מתחילה אצל נשים מסוימות רק מספר חודשים אחרי הלידה?
בזמן ההיריון, זקיקי השיערה עובדים כולם בסנכרון ובצורה מחזורית.
השינויים ההורמונליים שמתרחשים לאחר הלידה מוציאים את זקיקי השיערה מסנכרון וגורמים לכך שכל השערות עוברות לשלב הטלוגן בבת אחת.
אותו מעבר של זקיקי השערה לשלב הטלוגן מתרחש בקצב אינדיבידואלי אצל כל אישה ויכול לגרום לכך שאצל אישה אחת תופיע הנשירה המוגברת באופן מידי יחסית לאחר הלידה ואילו אצל אחרת, יעברו מספר חודשים מהלידה ועד שהאישה תבחין בנשירה המוגברת.

כיצד ניתן להתמודד עם נשירת השיער לאחר הלידה ? 
הבשורה המרגיעה היא שלרוב, נשירת שיער שלאחר לידה אינה מצריכה טיפול מיוחד. 
האבחנה מתבצעת על ידי פניה לרופא עור שמבצע מספר בדיקות דם לפי הצורך, בדיקות אלו יכולות לכלול רמת ברזל, פריטין וטרנספרין, תפקודי כבד, כליות וספירת דם כללית.
מטרת הבדיקות היא לשלול מחלות זיהומיות, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או מחלות של מערכת החיסון וכן לאתר חסרים בוויטמינים או מינרלים.
במידה ונמצאו חסרים בברזל, בוויטמינים או במינרלים אחרים, יינתן טיפול נקודתי בחסרים שיביא לרוב לשיפור משמעותי בנשירה תוך מספר חודשים.
במצב כזה, אין סיבה לפנות למכוני אבחון שונים או להוציא כסף על טיפולים שונים ומשונים שיעילותם לא הוכחה מדעית. גם במקרה בו נמצאה מחלת רקע הקשורה לנשירה, הטיפול במחלה עצמה לרוב יביא לשיפור משמעותי בנשירת השיער, אך זה עלול לקחת אפילו חצי שנה עד שנה.

האם קיימים מאכלים או תוספי מזון מומלצים לטיפול בנשירה?
כאמור, הטיפול היעיל ביותר בנשירה לאחר לידה הוא טיפול בחסרים, במידה ונמצאו והשבת הגוף לאיזון.
אם קיים חוסר בברזל למשל, תזונה מאוזנת המכילה מזונות עשירים בברזל ובחלבון עשויה לסייע.
ההמלצה במקרים של חסרים היא לפנות לתזונאית שתתאים לאישה תזונה מתאימה, כמו גם תוספים לטיפול בחסרים. בכל מקרה, יעילותם של תוספים ייעודיים למניעת נשירה לא הוכחה מדעית.

מה לגבי ייבוש השיער, החלקות ושימוש בחומרים כימיים?
מומלץ להימנע מכל הטיפולים הכימיים, מהחלקה וייבוש אגרסיבי של השיער המזיקים לו באופן כללי ועל אחת כמה וכמה במידה וקיימת נשירת שיער.

מתי מומלץ לפנות לרופא ומתי לחכות שהבעיה תחלוף?
ההמלצה היא לא להמתין ולפנות לייעוץ גם במקרים של נשירה קלה, במסגרת המעקב הרפואי הרגיל שלאחר הלידה. נשירה קלה עלולה להחמיר במידה והיא איננה מאובחנת או מטופלת.
כאמור, לרוב מדובר באבחנה פשוטה של חסרים או מצבי רקע רפואיים באמצעות בדיקת דם. 

לסיכום:
אין צורך להילחץ ולרוץ לקנות תכשירים או לבצע אבחונים במכונים כאלה ואחרים.
לעתים הדבר עלול להזיק ולמנוע או לעכב אבחנה של הסיבה האמיתית לנשירה.
ברוב המקרים, מדובר בשינויים הורמונליים, יציאה של הגוף מאיזון או חסרים הנוצרים באופן טבעי במהלך ההיריון ולאחר הלידה.
כל אלה הן תופעות שקל לטפל בהן ושניתן לאבחן בצורה פשוטה על ידי פניה לרופא עור.
בדיקת רופא עור תשלול מצבי רקע או מחלות, תגלה חסרים במידה וקיימים ותאפשר טיפול מתאים ויעיל.
בברכת הריון ולידה קלים, בריאים ורגועים.

הכר את המומחה: פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור ומין
מייל: ardcohen@gmail.com
טלפון לקביעת תורים:  09-7749503  
לאתר המרפאה של פרופ' כהן לחצו כאן >>


תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים