הריון ולידה

חתך החיץ מנקודת המבט של המיילדת שלך

חתך החיץ הוא ללא ספק אחד הנושאים המפחידים כל אישה בהריון. מדוע בכלל יש לבצע את החתך המדובר? האם הוא באמת נחוץ? מי מבצע אותו בפועל והאם אפשר להימנע? הכל במאמר הבא.
חתך החיץ מנקודת המבט של המיילדת שלך
מהו חתך החיץ / אפיזיוטומיה
אפיזיוטומיה זהו חיתוך כירורגי יזום של אזור הפרינאום או בעברית חיץ הנקבים (נמצא בין החלק התחתון של הנרתיק לבין פי הטבעת ).
החתך מתבצע בשלב השני של הילדה לקראת יציאת ראש התינוק כשהרקמות מתוחות, החיתוך נעשה על ידי מספריים בידיי המיילדת או הרופא שניהל את הלידה.
החתך הוא אלכסוני ומתחיל בחלק האמצעי התחתון של הנרתיק ונמשך לכיוון רגל ימין של האישה (מדיו-לאטראלי)

למה בכלל צריך לבצע את חתך החיץ?
תפקיד חתך החיץ היה לקצר את זמן הלידה ובכך להפחית תמותת תינוקות, סברה נוספת הייתה כי כך שומרים טוב יותר על ריצפת האגן של האישה ומונעים קרעים משמעותיים וצניחת אברי האגן בעתיד.
נוספה על כל אלו האמונה כי ההחלמה מהחתך היזום טובה יותר מאשר החלמה מקרע לא מבוקר.
עד שנות השמונים של המאה הקודמת הייתה מתבצעת אפיזיוטומיה כמעט בכל הנשים בלידה ראשונה.

אולם בעקבות עבודות ומחקרים ועם ההתפתחות הטכנולוגית (מכשירי אולטראסאונד משוכללים) החלו חוקרים שונים להטיל ספק ביתרונותיה של האפיזיוטומיה שנתפסו כמובנים מאליהם עד לאותה העת.
ומאז החלה ירידה ניכרת בעולם בשיעור ביצוע ההליך.
המעבר היה לחיתוך על פי גורמי סיכון כמו תינוק גדול, רקמה פריכה ועוד.

ולמרבה הפלא אין עלייה בשיעור הקרעים הספונטניים, בנוסף נשים מעידות כי ההחלמה מקרע ספונטני קלה וטובה בהרבה מאשר מחתך החיץ.
המחקרים היום מנסים להוכיח כי גם מה שנחשב לגורם סיכון אינו מהווה סיבה לאפיזיוטומיה וכי הסיבה היחידה לבצע אותה היא בשביל לקצר את השלב השני של הלידה בנוכחות מצוקה עוברית.

כיצד מרגישות המיילדות עם ביצוע החתך
המיילדות מעוניינות לתת ליולדות שלהן את הטיפול הטוב ביותר שבסופו יש יולדת בריאה בגופה ובנפשה וככל שהדבר אפשרי תנסה להימנע מביצוע חתך החיץ.
חשוב לי להזכיר לכן שמיילדות הן נשים ואכפת לנו מנשים, גם אנו יולדות ולא רוצות לצאת עם חתך מהלידה ומנסות להימנע מן ההליך הלא ידידותי.

 

 


מאיפה הכל התחיל?
אז נחזור אחורה בזמן, כאשר הנוהל הכתיב לחתוך כל יולדת בלידה ראשונה הדברים היו ברורים וזה לא היה נתון לשיקול דעת, המצב נהיה מורכב כאשר עברו לחתך על פי גורמי סיכון כיוון שכל מיילדת פועלת לפי הניסיון האישי שלה ולפי ההפחדות והלחץ של המוסד בו היא עובדת לגבי תביעות על רשלנות רפואית .

בעבר הייתה הסברה שאם המיילדת ביצעה חתך באישה ולמרות זאת היה קרע בדרגה גבוהה אזי שהמיילדת מכוסה משפטית.
היום המחקרים מראים שאפיזיוטומיה מהווה גורם מגן עצמאי מפני קרעים מדרגה ראשונה ושניה, אולם לא מפני קרעים מדרגה שלישית.
כך שייתכן ואין בה צורך ואת זה מנסים להוכיח במחקרים שנערכים כיום ובנוסף אם המיילדת ביצעה חתך ללא הסכמת האישה זו עלולה להיחשב תקיפה !!

על פי ארגון הבריאות העולמי  "הגבלת השימוש באפיזיוטומיה למקרים של אינדיקציות קפדניות"

לא הכל שחור ולבן
הסיטואציה מאוד מורכבת – ראש כמעט בחוץ, הרקמות במתיחה מלאה וכל ציר עם וללא דחיפות של היולדת יוצר יותר לחץ על האזור.
ההחלטה אם לבצע את החתך עלולה להיות די מהירה וחובת המיילדת לשתף את האישה בעובדה שהיא חושבת או צריכה לבצע את החתך.

היולדת יכולה לצעוק שהיא מסרבת אך לא ניתן להחתים אותה על כך והמיילדת בין הפטיש לסדן:
אם לא תחתוך ויהיה נזק היא עלולה למצוא את עצמה בתביעה על כך שהיה גורם סיכון והיא לא ביצעה את החתך או להיתבע על תקיפה בגין ביצוע החתך וההתלבטות אם לחתוך או לא לחתוך קיימת שם ממילא באחוז מסוים של המקרים.

מה את יכולה לעשות כדי להפחית את הסיכוי לביצוע החתך או לקרעים עצמוניים
 לפני לידה:
  1. לעסות – עיסויי פירנאום נועד להגמיש את פתח הנרתיק לקראת יציאת התינוק על מנת להפחית או למנוע קרע אפשרי או את הצורך בחתך החייץ (אפיזיוטומיה), הוא נועד להכיר את תחושת הלחץ שנוצרת ממעבר ראש התינוק בנרתיק, להקל על האישה את הבדיקות הווגינליות במהלך הלידה ולאפשר לבניי הזוג הכנה אינטימית ורגשית לקראת הלידה.

  2. אפינו – מכשיר שעוזר בהגמשת הנרתיק מותח ומכין את אזור החיץ, לאחר הלידה עוזר לאמן את שרירי ריצפת האגן בכדי לחזק אותם.
בלידה:
  1.  להיות רפויה, להרגיש מוגנת ובטוחה ועל ידי כך לאפשר להורמונים לעשות את העבודה שלהם.
  2. שימוש במים מרכך את האזור, אם ניתן לשהות בתוך אמבטיה או בריכה, אם לא- ניתן לשים רתיעות או פדים ספוגים במים חמימים על אזור הפירנאום.
  3. להביא ללידה שמן על בסיס טבעי כגון שמן שקדים או שמן זרעי ענבים ולתת למיילדת לשים לך בזמן יציאת ראש התינוק.
  4. להקשיב להוראות המיילדת שתנחה אותך מתי ללחוץ ומתי רק לנשום – יש סיכוי טוב שבשיתוף פעולה מלא שלך את תעזרי למיילדת לשמור על אזור הפירנאום באופן מיטבי.
מה לעשות אחרי לידה שבה נעשה חתך החיץ – הדרך להחלמה מהירה ושלמה
  1. לקחת משככי כאבים המתאימים להנקה.
  2. לשטוף 3 פעמים ביום עם סבון נוזלי או צמחי מרפא.
  3. להניח פדים קפואים על האיזור.
  4. טיפול במשחות כגון טראומיל , אלופרסט ועוד.
  5. להשתמש בפדים עם מגנזיום במידה ויש נפיחות.
  6. לשבת על כרית רכה.
ולזכור שזה זמני וזה יעבור ויש לך אוצר יקר בידיים שאת צריכה להתמקד בו ויש סיכוי סביר שבלידה הבאה מכיוון שכבר עבר שם תינוק הסיכוי לחתך החיץ יורד.

המלצה חמה ממני אלייך – לאחר שתתאוששי ותפני זמן קצר לעצמך , לכי להיבדק על ידי פיזיותרפיסטית ריצפת אגן שתסתכל ותתאים תרגילים לפי צורך, בכדי לשמור עלייך עד ההיריון הבא.

הכר את המומחה: הדר רוזנבאום היא אחות מיילדת מוסמכת ויועצת הנקה של משרד הבריאות 
היום מיילדת בית בעלת הקליניקה הדר לידה בגליל מערבי נהריה לכלים וטיפים נוספים:
לאתר של הדר: http://www.hadarleyda.co.il/
לעמוד הפייסבוק של הדר- לחצו כאן!
הדרכה לעיסויי פירנאום מאת הדר- https://www.youtube.com/watch?v=knW8eqSlQZo
טלפון: 052-3710525


תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים