איך מדברים עם ילדים על השואה?

היועצת המשפחתית קרן יטיב ממליצה להסביר מה זה צפירה ולענות לשאלות הילדים על שואה ומוות. מה נאמר להם? 

איך מדברים עם ילדים על השואה?

כשילדינו מתחילים לשאול שאלות העוסקות במוות, רובנו נותרים מול שאלות אלו נבוכים, לחוצים, לא בטוחים מה להגיד ולא פעם שותקים.
אם שאלות על מוות קשות לנו, מגיע יום השואה ומניח בפנינו נושא מורכב מעין כמוהו. זהו יום כל כך קשה לנו, המבוגרים ומדי שנה בשנה בהתקרב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עולות שאלות, תהיות, דילמות באשר להסברת נושא השואה לילדים בגיל הרך. האם לספר? החל מאיזה גיל? מה ואיך לספר? אנו חוששים לחשוף את הילדים לזוועות שהמיטו הנאצים על העם היהודי, אך מצד שני אנו מאמינים כי, מוטלת עלינו חובת הזיכרון וההתייחדות עם זכר הנספים בשואה.


מה מסבירים על השואה?

כבר מגיל שנתיים-שלוש כדאי לומר לילדים שמחר ישמעו בגן צפירה. כדאי לשחק איתם בצעצועים צופרים, ובאופן הדרגתי להכין אותם לצפירה, שלא ייבהלו. יש להסביר לילד שלא מדובר באזעקה אלא בצפירה שמסמלת צער, באזורים שבהם צפירה מזוהה עם אזעקה .
את המידע המועבר באמצעי התקשורת חשוב מאד לסנן, כדי למנוע מצב שבו הילדים יעברו חוויה קשה שלא יוכלו לעבד. ילדי גן צריכים לצפות, אם בכלל, רק בתוכניות שברור שמיועדות לגילאים הללו. רצוי מאד שההורה יישב ליד הילד ויתווך בינו לבין מה שמוצג בטלוויזיה. אם הילד מבוהל ממה ששמע או ראה, חשוב לשוחח איתו כדי לעזור לו להתמודד.
חשוב להגיד לילדים שהם לא צריכים להיות עצובים כל היום, ומותר להם לשמוח, לשחק ולצחוק. זו גם הזדמנות להגיד להם שגם אם אנשים כבר לא בחיים, מי שחי ממשיך לזכור אותם ולאהוב אותם.
יום השואה מהווה גם הזדמנות לדבר עם הילדים על תחושת הביחד שיש לנו בארץ. הסבירו לילדים, שביום זה זוכרים את האנשים שעשו להם דברים רעים ולכן בטלוויזיה אין את התוכניות שהם רואים תמיד, החנויות סגורות מוקדם ולא מקיימים חגיגות שמחות.

 

 

איך לענות לשאלות הילדים על השואה?

הנה כמה דברים שיעזרו לכם לדעת איך להסביר לילדים :

  • מה זה שואה? מה קרה שם? בגיל שלוש-ארבע אפשר להגיד שאנשים רעים עשו דברים רעים לאנשים טובים ועל זה אנחנו חושבים ביום הזה. זכרו, שהנושא של טובים נגד רעים הוא נושא מוכר לילדים מסיפורי ילדים ומתוכניות הטלוויזיה, וגם מהתוכן שהם למדו בפסח . הדגישו שהסיפור העצוב היה מאוד מזמן, בארץ רחוקה מאד מאד, כדי להקל על ההתמודדות. גם עם ילדים בני ארבע-חמש אין מקום להעמיס סיפורים קשים, או להשתמש במושגים שאינם מובנים לילד.
  • למה עומדים בצפירה? ראשית, בדקו עם הגננת מה היא אומרת לילדים לגבי הסיבה לצפירה, כדי שאתם לא תסתרו אותה. העקביות בין המבוגרים חשובה בנושא הזה. אפשר להגיד שעומדים בצפירה כדי לזכור ולתת כבוד לאנשים הטובים שסבלו ולאנשים האמיצים שניצחו את הרעים.
  • למה זה קרה דווקא ליהודים? כי היהודים חיו אחרת מעמים אחרים: הייתה להם שפה אחרת, תרבות אחרת, וחגים אחרים והאנשים הרעים לא רצו שהם יהיו מיוחדים .
  • זה יכול לקרות שוב? זה יקרה לנו? אמרו להם שהיום יש לנו מדינה משלנו, ואנחנו חזקים ויכולים לשמור שלא יעשו לנו שוב את מה שעשו פעם.

הימנעו ממידע עודף, הילדים לא יכולים להקשיב, לקלוט ולהכיל הכל וזה רק מייצר חרדות מיותרות. הישארו צמודים לשאלות שנשאלות.

תנו אפשרות לביטוי של רגשות קשים, גם שלכם. השואה היא נושא טעון וקשה מאד רגשית, שגם אנחנו מתמודדים איתו ואין סיבה להסתיר זאת. העצב והדמעות הם חלק מרפרטואר ביטוי הרגשות האנושי וזה בסדר שהם וגם אתם תדמעו.

 

זכרו שילדים שונים מאוד זה מזה בתגובתם ודברי ההורים צריכים להתאים ליכולת ההבנה של הילד כמו גם לגילו ולאופיו.

 

 

הכר את המומחה: קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה, יועצת בגנים ומאבחנת ציורי ילדים. לאתר של קרן.

 Made with ❤ by PEOPLE
נגישות
הגדלת טקסט
הקטנת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA