השפעות הלחץ הנפשי של האם על התינוק

האם מצבה הרגשי של האם אחרי הלידה משפיע על התינוק? מה התינוק צריך מאימו כדי להתפתח באופן מיטבי? איך לחץ נפשי אצל האם משפיע על הקשר עם התינוק? ומה ניתן לעשות כדי להפחית גורמי לחץ אצל האם?
השפעות הלחץ הנפשי של האם על התינוק
"לפעמים אני מרגישה כל כך עייפה ועצבנית שאין לי סבלנות לבכי של ליאל. כל עוד היא שקטה, אני נהנית להיות איתה ויכולה לראות כמה היא חמודה, אבל כשהיא רוצה כל הזמן לינוק ולהיות על הידיים אני מאבדת סבלנות ונהיית כעוסה" (אם לתינוקת בת חודש) 

"בחודשים הראשונים אחרי שחגי נולד הרגשתי שאני בסרט. כאילו אני צופה מהצד בחיים שלי, ואני לא ממש שם. היום אני מבינה שזאת התשישות, הלחץ והמצב הנפשי שהייתי בו. זה לא היה דיכאון. זה היה הלם מכל המצב החדש והשינויים, שגרם לי לניתוק רגשי." (אם לילד בן שנתיים) 

מצבה הרגשי של האם אחרי הלידה
החודשים הראשונים אחרי הלידה נחווים על ידי אימהות רבות כקשים ותובעניים.
אימהות נדרשות להסתגל למציאות חדשה שבה הן צריכות לטפל בתינוק שתלוי בהן לגמרי (תחושת אחריות מבהילה עבור הורים חדשים), ולשים בצד את הצרכים שלהן.
זאת כאשר הן נדרשות לעיתים להתאושש מלידה קשה או טראומטית, וסובלות מחוסר שינה, תשישות, כאבים או חולשה. 
המצב הרגשי של אימהות אחרי לידה תלוי בגורמים שונים ביניהם המידה בה יש לאשה תמיכה זוגית, משפחתית, חברתית וקהילתית.

מחקרים מראים כי גורמי תמיכה סביבתיים משפיעים משמעותית על מדדים כמו מידת שביעות הרצון של האישה אחרי הלידה, הסיכוי ללקות בדיכאון אחרי לידה, ומידת הפניות שתרגיש האישה לתינוק.
כאשר לאישה יש מערכות יחסים עוטפות ותומכות ועזרה רגשית ופיזית - כך סיכוייה להסתגל היטב לאימהות ולחייה החדשים עולים.

 

 

מצבן הרגשי של נשים אחרי הלידה תלוי גם במצב הרגשי שלהן טרום הלידה, ובמאפייני אישיותן.
נשים שנטו לפני הלידה לדיכאון, קושי לשלוט בכעסים, וקשיים במערכות היחסים הקרובות- צפויות להתקשות יותר במעבר לאימהות.
מבחינת אישיות- נשים שהתאפיינו לפני הלידה ביכולת טובה להסתגל לשינויים, אישיות גמישה, יכולת להביע את צורכיהן במילים, ויכולת להיעזר בסביבה- צפויות להסתגל בצורה טובה יותר למעבר לאימהות.

צרכיו הרגשיים של התינוק הרך
 עד כאן עסקנו רק באם. אך מיום שהתינוק נולד מתחילה אינטראקציה בינו לבין הוריו.  
התינוק מגיע לעולם עם צרכים נפשיים שזקוקים להתייחסות. התינוק לא יודע באופן מודע, בוגר ומילולי מהם הצרכים שלו, אך מרגיש זאת בגופו ונפשו.
הוא זקוק לכך שיהיו קשובים אליו, יבינו מה הוא מבקש, ירגיעו אותו ויחבקו אותו. הוא זקוק לסביבה שבה הוא יחוש רצוי ואהוב כמו שהוא.
תיאורטיקנים רבים בתחום הפסיכולוגיה עסקו בצרכיו של התינוק הרך.
לפי ויניקוט (פסיכואנליטיקאי אנגלי), למשל, התינוק צריך שיחזיקו אותו כראוי, מבחינה פיזית ומבחינה רגשית.
החזקה טובה קשורה ל"התמסרות אימהית ראשונית", מצב שבו מצויה האם הבריאה בתקופה הראשונה שאחרי הלידה, וגורם לה להזדהות עם תינוקה באופן שעושה אותה רגישה לצרכים הבסיסיים שלו ומאפשר לה למלאם (ויניקוט, 1998).

מה התינוק צריך מסביבתו כדי להתפתח?
כדי שהתינוק ילמד (כשהוא גדל ובשל לכך) לווסת את רגשותיו ולהרגיע את עצמו, דרושה לו סביבה ראשונית שקשובה לצרכים שלו ומספקת אותם כשהוא רך וחסר אונים.
ככל שהוא גדל ויכולותיו משתכללות, הוא יכול לעמוד בתסכול באופן יותר טוב.
כך למשל, כשאמא תאמר לבנה בן השלוש שעוד כרבע שעה היא תחמם לו פסטה לארוחת צהריים, הוא צפוי להתמודד עם זה טוב יותר ביחס לתינוק בן יומו שצריך להמתין כרבע שעה לארוחה שלו.
תינוק בן יומו לא מבין את משמעות הדרישה להמתין ולהתאפק, ולא מסוגל מבחינה רגשית לדחות סיפוקים. הוא חווה בעת הרעב תחושות אימה, ריק, וכעס נורא שהוא לא יכול לשלוט בהן או למתן אותן.

הקשר הראשוני בין האם והתינוק הוא זה שבונה אצל התינוק אמון בסיסי בסביבתו, ויכולת לתקשר עם הסביבה.
כאשר התינוק בוכה, נמצא באי נוחות, רעב או מפחד והסביבה לא נענית לצרכיו באופן מתמשך וכרוני- הוא נכנע לחוסר האונים והפאסיביות ומפסיק לסמוך על הסביבה ולתקשר את רצונותיו.
כיוון שהסביבה אינה מגיבה באופן מתאים לרגשותיו, הוא גם לא לומד לזהות את הרגשות שלו (מיומנות רגשית וחברתית חשובה להמשך חייו).

השפעות הלחץ הנפשי של האם על התינוק
כשהאם שרויה בלחץ נפשי משמעותי היא אינה פנויה די הצורך לתינוק שלה.
הלחץ של האם יכול להתבטא בתחושות פיזיות של תעוקה בחזה, דפיקות לב מואצות, חולשה גופנית, כאבי בטן וראש, רעד בידיים, הזעה ועוד.
הלחץ של האם יכול להתבטא גם בתחושת עצבנות, כעס, חרדה, עצב ועייפות.
כשהאם חווה רמת לחץ גבוהה, היא עסוקה בהקשבה לתחושות הפנימיות שלה ולא בתינוק.
רמת לחץ גבוהה יוצרת בועה סביב האם ולא מאפשרת לה להיות תגובתית ונגישה לתינוקה.

רמת לחץ גבוהה מורידה מיכולתה של האם להיות אמפתית לתינוק, גם אם באישיותה האם אמפתית ובעלת יכולת גבוהה ליצירת קשרים רגשיים עם סביבתה הקרובה.
פניות לתינוק אינה כוללת רק את ההיבטים הפיזיים של להחליף לו חיתול או להאכיל אותו.

היא כוללת הנאה מהתינוק, תגובתיות למחוות של התינוק, נינוחות גופנית שעוברת לתינוק כשהיא מחזיקה אותו בידיה, ותחושת שמחה שעולה באם כשהיא נמצאת עם התינוק.
היא כוללת דיבור או שירה לתינוק, וגם ליטופים וחיבוקים שניתנים לו בצורה שאינה טכנית ומעבירה רגש חם ואהבה.
פניות כוללת את היכולת של האם לשים את צרכיה בצד לפרקים, ולהתמסר לצרכיו הרגשיים והפיזיים של התינוק.

אם טובה דיה
ויניקוט תבע את המושג "האם הטובה דיה" שמתייחס לכך שהאם לא צריכה להיות מושלמת, אלא רק מספיק טובה.
האם הטובה דיה היא האם הנענית לצורכי התינוק במרבית המקרים, אך באופן טבעי, "נכשלת" לעיתים בסיפוקם, כי היא אינה יכולה תמיד להיענות לצרכיו (אוכל, החלפת חיתול) ברגע המדויק בו הם מתעוררים.
עם התפתחותו של הילד, האם אמורה "להיכשל" יותר ויותר בתפקידה לספק את צרכי התינוק באופן מותאם לחלוטין ומיידי, כך שהילד לומד לדחות סיפוקים ולווסת את רגשותיו.

איך מתמודדים עם הלחץ שחווה האם אחרי הלידה, כדי להתפנות יותר לצרכיו של התינוק?
ראשית, לוקחים בחשבון שזוהי תקופה חולפת, ושרמת הלחץ תרד באופן טבעי בהדרגה ככל שיחלוף הזמן והתינוק יגדל. 
ישנן אימהות שקשה להן יותר להתחבר לתינוק בחודשים הראשונים לחייו, ומתחברות טוב יותר אחר כך.
חשוב לזכור שכל דבר הוא הפיך, ושאפשר לעבוד על הקשר ולהשקיע בו גם בשלבים מאוחרים יותר.
אימהות צריכות להיות סלחניות כלפי עצמן כי מדובר בתקופה מאוד מורכבת עבור חלק מהאימהות ונדרשת בה קבלה עצמית והבנה שלא על הכל יש לנו שליטה.
ושאף פעם לא מאוחר לעבוד על הדברים החסרים ולתקן את מה שדורש תיקון.
תחושות אשמה של האם על כך שאינה מתפקדת כפי שהיתה רוצה או אינה מתחברת לתינוק כפי שדמיינה שיהיה, משתקות את האם ומוסיפות גורמי לחץ, ולכן צריך לנסות לנטרל אותן, ולהחליפן בפעולות לשינוי המצב.

חשוב לנסות ולהוריד מרמת הלחץ
במקביל לקבלה ולהשלמה, חשוב לעשות הכל כדי שבינתיים ישרדו ההורים את התקופה מבחינה רגשית, אישית וזוגית.
אפשר לחשוב על כל הפעולות היזומות שיכולים ההורים לעשות כדי להוריד מרמת הלחץ שהם חווים.
למשל- לדאוג שהאם תתאוורר באופן קבוע בפעילות ספורט או במפגש עם חברות מחוץ לבית, שההורים יצאו לבילוי כזוג אחת לזמן מסויים, שלאם יהיה עם מי לשוחח על קשייה ולבטיה בפתיחות, ושהיא תנסה לישון ולאכול טוב יותר (ואף לקבל עזרה לשם כך).
אם רמת הלחץ של האם גבוהה במשך כמה חודשים, אם יש סימנים לדיכאון או חרדה, או אם ישנם קשיים משמעותיים בקשר בין האם והילד- מומלץ לפנות לאיש מקצוע כדי להתייעץ , לקבל תמיכה ולהיעזר כי תמיד ישנה תקווה לשינוי ושיפור ההסתגלות והקשר.


הכר את המומחה: ד"ר ניסים קונקי ואסנת גרתי פסיכולוגים קליניים מרכז גרתי לטיפול פסיכולוגי ורגשי.


תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים