למידה מחיקוי - "מאיפה הוא למד את זה?"

כיצד הילד לומד התנהגויות חדשות? ממה כדאי להמנע על מנת שהילד לא ילמד התנהגויות לא רצויות? כיצד נוכל "לעצב" את התנהגות הילד? כיצד יש לנהוג אם הילד "אימץ" לעצמו התנהגויות לא רצויות?
למידה מחיקוי -

כל הורה מכיר את הסיטואציה בה הוא צופה מהצד בהתנהגות של ילדו ומרגיש שהילד משחזר "אחד לאחד" את ההתנהגות שלו. "הוא מדבר עם אחותו בדיוק כמו שאני דיברתי אתמול  עם אשתי", "יש לו בדיוק את אותה שפת גוף כמו של בעלי".


האופן בו נלמדות התנהגויות חדשות:

האדם הוא יצור חברתי והוא גדל ומתפתח בתוך הסביבה החברתית בה הוא חי. בתהליך החיברות (סוציאליזציה) הוא רוכש את ההתנהגויות, התפיסות והערכים המקובלים בחברה שלו.  לצורך כך התינוק נולד עם מנגנונים המסייעים לו להפנות קשב בעיקר לדמויות האנושיות שבסביבתו. חלק משמעותי מההתנהגויות נלמדות מתוך חיקוי- הילד צופה באדם אחר המבצע התנהגות מסוימת ומאמץ אותה לעצמו (MODELING). ילדים יפנו קשב וילמדו בעיקר התנהגויות שהן יוצאות דופן, מפתיעות, מפחידות או חריגות. כמו כן, עיקר הלמידה תהייה מדמויות קרובות אליהם ו/או דומות להם כמו: הורים, אחים, חברים, דמויות חינוכיות. אם הדמות בה הילד צופה, קיבלה חיזוק (פרס) להתנהגות שלה או חמקה מעונש, הסיכוי שהילד יחקה התנהגות זו יגדל. לחלופין, אם בעקבות ההתנהגות הדמות בה הילד צופה קיבלה עונש, הסיכוי שהילד יחקה התנהגות זו יפחת.


הוכחה מחקרית

בניסוי מרתק ומכונן שנערך על ידי הפסיכולוג אלברט בנדורה (1961) על מנת להוכיח את "תאוריית הלמידה החברתית" חולקו ילדים בשלב הראשון לשתי קבוצות. לשתי הקבוצות החוקרים נתנו לצפות באדם בוגר העושה שתי פעולות שונות בחפצים דומים. קבוצת ילדים אחת צפתה באדם בוגר מסדר צעצועים. הקבוצה השניה צפתה באדם בוגר מכה בובת נחום-תקום. בשלב השני של הניסוי אוחדו שתי קבוצות הילדים והוכנסו לחדר מלא בצעצועים ובובות. החוקרים החלו בדרכים שונות להרגיז את הילדים ובדקו את התגובות שלהם. נמצא שרמת התקופנות של הילדים שהשתייכו לקבוצה שצפתה באדם הבוגר שהפגין אלימות היתה גבוהה באופן משמעותי מזו של קבוצת הילדים האחרת. חלק מהילדים אף חיקו את מעשיו של האדם שצפו בו: הכו את הבובה באותו אופן והשמיעו צעקות דומות לאלה שלו. מסקנת הניסוי היתה שילדים הצופים באלימות נהיים אלימים יותר ואדישים יותר לאלימות.

 

 


נקודה למחשבה

למידה מחיקוי נמשכת לאורך כל החיים. גם כאנשים בוגרים אנחנו מושפעים ממודלים המוצגים לנו ומנסים לחקות מאפיינים שלהם. על כך מבוססים ענף הפרסום, תוכניות הריאלטי בטלוויזיה ותופעת הסלבריטאים. התנהגות הילד מושפעת כמובן גם מהגנטיקה והטמפרמנט המולד של הילד, אולם מעוצבת במידה רבה על ידי הסביבה בה הוא גדל. כהורים לילדים צעירים, יכולת ההשפעה שלנו על הסביבה אליה נחשף הילד גדולה יחסית, אולם ככל שהילד גדל השפעתנו קטנה.

 

הורים, הוו מודל חיובי לחיקוי עבור ילדיכם

זכרו כי תמיד ישנן זוגות עיניים הצופות בכם, בוחנות ולומדות כיצד אתם מגיבים למצבים של כעס ותסכול, כיצד אתם נוהגים בכביש, איך אתם מתנהגים כאשר צריך לחכות בתור, איך אתם פותרים מחלוקות וכו'. לכן, דאגו לווסת את רגשותיכם והתנהגויותכם ולהציג מודל חיובי בעבור ילדיכם. חישבו לאיזה אדם אתם רוצים שילדכם יגדל להיות?, מה הערכים שאתם רוצים שיהיו לו? ונסו לשמש דוגמא חייה לכך. נכון, לא תמיד אנחנו יכולים להציג "מודל מושלם" ולפעמים התנהגותנו לא עומדת בסטנדרטים שקבענו לעצמנו. לכן, אם אתם רוצים לנהל ויכוח עם בן/ בת הזוג טוב תעשו אם תמתינו עד אשר הילדים ילכו לישון או לא יהיו בסביבה. במידה ולא הצלחתם למנוע וילדכם נחשף להתנהגות לא רצויה שלכם, שוחחו איתו על כך,הסבירו לו את המניעים להתנהגותכם, קחו אחריות על ההתנהגות והסבירו ששגיתם וכן מה היתה הדרך הרצויה יותר להתמודדות עם הדברים.


הקפידו להעניש באופן גלוי ומידי התנהגות לא רצויה ולשבח התנהגות רצויה

כפי שלמדנו מהניסוי של בנדורה, ילדים יחקו יותר התנהגות שזכתה לחיזוק (פרס) ופחות התנהגות שזכתה לעונש. על כן חשוב להעניש באופן גלוי ומידי התנהגות לא רצויה ולשבח במילים התנהגות רצויה. בדרך זו ההורה יכול "לעצב" את התנהגות ילדו, להגביר את תדירות וכמות ההתנהגויות החיוביות של הילד ולהפחית את התנהגויותיו הלא רצויות.


בחרו בקפידה את הסביבה החינוכית בה מתחנך ילדיכם

לא ניתן להכביר במילים לגבי חשיבותה של הסביבה החינוכית בה הילד מתחנך על התפתחותו ואישיותו. על כן, ככל שהדבר תלוי בכם, הקפידו לבחור בעבור הילד סביבה חינוכית בה הדמויות החינוכיות יכולות לשמש בעבור ילדיכם מודל חיובי לחיקוי (או לכל הפחות לא להוות מודל שלילי). בבואכם לבחור מסגרת חינוכית עבור ילדיכם נסו לשים לב לשפה בה משתמשים הדמויות החינוכיות במסגרת, אופן פניתם האחד לשני וכן לאופן בו הם מתייחסים לילדים, פותרים מחלוקות בין ילדים וכו'.


הקפידו על התכנים להם נחשף הילד ותווכו לו אותם

כפי שלמדנו מהניסוי של בנדורה, צפייה בהתנהגות תוקפנית מגבירה התנהגות תוקפנית אצל ילדים. על כן נסו ככל האפשר למנוע מילדיכם להחשף לתוכניות טלויזיה, משחקי מחשב או סרטים אלימים. גם תוכניות ריאלטי מסוגים מסוימים אינן מתאימות לצפיית ילדים. במידה וילדכם נחשף להתנהגות לא רצויה, נסו לשוחח איתו על מה שראה והסבירו לו מדוע לדעתכם התנהגות זו היא לא רצויה.


במידה וילדיכם "אימץ" התנהגות לא רצויה עזרו לו "לחשב מסלול מחדש"

לעיתים, למרות כל מאמצינו, הילדים מאמצים התנהגות לא רצויה אותה למדו מסביבתם (אלימות מילולית, אלימות פיזית וכו'). במקרה של אלימות פיזית, על ההורים להעניש באופן מידי את הילד על התנהגותו להסביר לו מה דרך ההתנהגות החלופית והרצויה ולחזק אותו כאשר הוא משתמש בה. עונש יכול להיות אמירה תקיפה שההתנהגות אסורה, הרחקה קצרה ממשחק או פעילות או מניעת זכויות. במקרה של אלימות מילולית, לעיתים הדבר הנכון ביותר הוא להתעלם מההתנהגות, היות והילד מנסה לעורר את תגובתנו ואי מתן תגובה, תפחית את ההתנהגות. עיקר המרץ צריך להיות מופנה לחיזוק מידי של התנהגויות רצויות כי זוהי הדרך היעילה ביותר בה אנחנו יכולים ללמד את ילדנו איך כן יש לנהוג.


הכר את המומחה: מאיה אחירז היא פסיכולוגית התפתחותית מומחית, עוסקת באבחון, טיפול והדרכת הורים. מטפלת בגישה קוגנטיבית התנהגותית (CBT). אתר: www.mayaahiraz.co.il

תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים