שיעור התעמלות בגינה

הימים ארוכים, השמש זורחת עד שעה מאוחרת ואנחנו מוצאות את עצמנו מבלות עם הקטנטנים בחוץ יותר ויותר.
לשהיה בגינה, בגן השעשועים או בג'ימבורי יש יתרונות רבים מעבר ל"להעביר את הזמן":
היציאה מהשגרה, המפגש עם ילדים אחרים, ההתמודדות עם תנועה, עם אתגרים ועם צפיפות, חשובים מאד להתפתחות הגוזל שלנו, לבטחון שלו בעצמו וליכולת שלו להתמודד במצבים שונים.
כדאי להוציא את הילדים לשעות משחק מחוץ לבית בכל גיל, אבל סביב 7-10 חודשים, כשהם מתחילים לזחול ולחקור ולא תמיד נמצאים במסגרת עם ילדים נוספים, זוהי תקופה בה הם ממש זקוקים לכך. מהאתגרים, התנועה והמשחק הם ילמדו המון ועם קצת יצירתיות שלנו נוכל להשתמש במתקני השעשועים ובמרחב גם כדי לעודד אותם מבחינה התפתחותית ולסייע להם.
אז איך עושים את זה? הנה הרשימה המקוצרת לאתגרים ולמידה בגינת המשחקים

מכירים את כפות הרגליים

היכרות עם כפות הרגליים, היכולות שלהן והשימוש בהן מתחילה עוד הרבה לפני, אבל בשלב הטרום-הליכה מן הסתם זה כבר נהיה הרבה יותר חשוב.
דחיפה מכפות הרגליים אפשר לתרגל ע"י טיפוס על המגלשה מלמטה למעלה (אם הם מחליקים אפשר להניח את היד שלנו מתחת לרגל, אבל לא לעזור בטיפוס).
ואפשר פשוט להוריד להם נעליים וגרביים (אחרי שבדקנו שאין חפצים חדים ושהמשטח לא חם מאד) ולתת להם לחוש את הדשא, החול, העלים היבשים ומשטחי המשחק השונים.

מתנדנדים
כשהגוזלים מתחילים להיות עצמאיים ולרצות להתרחק זה מטעה. הם נראים לנו מאד תנועתיים, אבל לרוב התנועה תהיה במסגרת מה שהם מכירים. חשוב להרחיב את טווח ה"היכרות" שלהם על מנת שלא יחששו מתנועה מסוג חדש או מילדים שנעים בסביבתם ועלולים להתנגש בהם ולהפיל אותם, כי הרי גם נפילה היא תנועה וזה לא אסון.
נדנדות מסוגים שונים הן תרגול נפלא, גם בתנועות המהירות שלהן (אפשר לנדנד יותר ויותר גבוה, כמה שנעים להם) אבל אפשר גם לעצור את הנדנוד, בכל פעם בזוית אחרת של הנדנדה, על מנת לאפשר להם להתמודד עם איזון הגוף.
אתגר נוסף: הושטת יד לצעצוע/כדור/בועות סבון תוך כדי נדנוד.

מתכופפים ומזדקפים
תנועתיות של הגב היא הבסיס לכל שלב בהתפתחות. היכולת שלנו לאזן, להרגיש בטוחים בגופנו, לזחול וללכת- כולן מתחילות ממרכז הגוף. אפשר לעזור ולהוביל את הילדים: מתחת למכשולים (הספסל הציבורי, המגלשה, מנהרות למיניהן), טיפוס ומעבר מעל (מדרגות, מכשולים קטנים, אפילו הרגל של אמא), הליכה צידית בתמיכה (על גשר עם מעקה, ליד ספסל), "קוקו" של אמא מכל מיני כיוונים תוך כדי תנועה או משחק, אפילו כשמושיטים להם את החטיף המסורתי זה לא חייב להיות לתוך היד מקדימה, אפשר להושיט פלח תפוח מצד אחר, מאחורי הגב, מגבוה למעלה וכו'.
אז צאו, שחקו, אל תפחדו להשתטות עם הקטנטנים, זמן בגינה יכול להיות גם כיף איתם ולא זמן מנוחה על הספסל.
ותהנו מכל רגע!

יש לכם רעיונות נוספים? יישמתם בהצלחה טיפ? שתפו אותנו.

הכר את המומחה: דקלה שלום היא אמא של יונתן בן ה-6 ותומר בן השלוש. יועצת התפתחותית ומנהלת "חיוכים- הבית לחוגי תינוקות" בפתח תקוה. לאתר של דקלה.

 Image courtesy of Chaiwat / FreeDigitalPhotos.net