לידה מוקדמת

לידה מוקדמת - 10 נקודות עיקריות

1. כל לידה לפני שבוע 37 מוגדרת כלידה מוקדמת, ולצורך העניין היילוד נקרא פג. עם זאת ברור שמשמעות הפגות היא משמעותית יותר ככל שהלידה מוקדמת יותר, ומצד שני, גם כשלא מדובר בפגות, יש יתרון ללידה סביב שבוע 39 על פני לידה בשבוע 37.
   
   
2. אישה שהייתה לה בעבר לידה מוקדמת, נמצאת בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת נוספת.
   
   
3. צוואר רחם מקוצר, כפי שמופיע בבדיקת אולטרה סאונד וגינלי במהלך אמצע ההריון, מהווה גורם סיכון ללידה מוקדמת.
   
   
4. לידה מוקדמת הנובעת מבעיה בצוואר הרחם מתאפיינת בירידת מים ופתיחה ללא צירים וללא כאבים. במקרים מסוג זה נמליץ על טיפול מתאים בהריון הבא, כאשר אפשרויות הטיפול כוללות מתן טיפול תרופתי בפרוגסטרון ו/או הליך ניתוחי של יצירת תפר צווארי שמשמש כחיזוק של צוואר הרחם.

 

 

5. בחלק מהמקרים, המקור ללידה מוקדמת היא בעייה שלייתית. מקרים אלו עשויים להופיע בתמונה קלינית ברורה של הפרדות שליה (הופעת דימום, כאבים, וצירים חזקים), או לחלופין 'סתם' כהופעת צירים או ירידת מים ללא תסמינים מכווינים נוספים. פעמים רבות בדיקה פתולוגית של השליה עשויה להדגים שינויים אופיינים בכלי הדם השילייתיים (כגון נמקים ואוטמים), ובמקרים אלו מקובל להמליץ ליולדת מדללי דם (למשל אספירין) בהריון הבא.
   
   
6. בחלק מהמקרים יש גורם זיהומי ללידה מוקדמת, כגון דלקת בשתן או זיהום במי השפיר. זו הסיבה שבלידות מוקדמות מקובל לקחת תרביות מהשליה, מהשתן ומאתרים נוספים לפי הצורך. ככלל ניתן לומר שכאשר הגורם הוא זיהומי, הסיכון להישנות לידה מוקדמת בעתיד הינו נמוך.
   
   
7. הריונות תאומים (ובכלל הריונות מרובי עוברים) מתאפיינים בלידות מוקדמות, ובעצם, טיפולי פריון והעלייה בשכיחות הריונות תאומים הם הסיבה המובילה בימינו לעומס בפגיות. למרבה הצער, הטיפולים שהוכחו כיעילים למניעת לידה מוקדמת בהריונות של עובר יחיד, כגון תפר צווארי וטיפול בפרוגסטרון, אינם יעילים למניעת לידה מוקדמת בהריונות תאומים. כמו כן גם מעקב אורך צוואר הרחם הוא פחות יעיל בהריונות תאומים. הדרך למנוע לידות מוקדמות הנובעות מהריונות תאומים היא שימוש מושכל ומבוקר בטיפולי פריון, והמנעות מהחזרת מספר עוברים רב בהפריות חוץ גופיות.
   
   
8. כאשר צפויה לידה מוקדמת לפני שבוע 34,  היולדת מקבלת טיפול תרופתי במטרה לצמצם את סיבוכי הפגות של היילוד. טיפול ב'צלסטון' הוא מתן זריקת סטרואידים לאם, שעוברים את השליה וגורמים אצל העובר להבשלה מואצת של הריאות ולהפחתת הצורך בהנשמה לאחר הלידה. מלבד "הבשלת ריאות", הטיפול בצלסטון מוריד גם סיבוכי פגות במוח ובמעי. תופעת הלוואי העיקרית של הטיפול בצלסטון היא שיבוש משק הסוכרים, מה שיכול לתת תשובה בעייתית (זמנית) בבדיקת העמסת סוכר.
   
   
9. אחד מסיבוכי הפגות המשמעותיים ביותר הוא שיתוק מוחין ('CP'). בשנים האחרונות הוכח שהטיפול במגנזיום מוריד משמעותית את הסיכון לשיתוק מוחין אצל  היילוד, ולכן כאשר יש רושם של לידה מוקדמת מאיימת לפני שבוע 32, מקובל לתת ליולדת עירויי מגנזיום (בנוסף לטיפול בצלסטון).
   
   
10. הטיפול התרופתי שניתן כנגד צירים מוקדמים, מסייע להפסקת הצירים ולהקלה בתחושת ההתכווצויות והלחצים, אבל אינו באמת מונע לידות מוקדמות. התועלת העיקרית של הטיפול הוא דחייה של הלידה המוקדמת ביומיים בממוצע, מה שמאפשר לתת טיפול בצלסטון ("הבשלת ריאות").

• תיק לחדר לידה - הרשימה המלאה
  
• סחרחורות וכאבי ראש בהריון
  
• דליות בהריון - כאבים בפות וברגליים
  
• 9 סימנים שהלידה שלך מתקרבת
  
• התקשות של הבטן בהריון - למה זה קורה?
  
• כאבי גב בהריון - כך ניתן להקל על הכאב