לשון קשורה - המידע המלא

לשון קשורה היא תופעה המאובחנת בקרב כ 5%-10% מהאוכלוסיה. מהי לשון קשורה? כיצד מטפלים בלשון קשורה? סוגים שונים של לשון קשורה- מה ההבדל בין לשון קשורה אחורית לקדמית? כיצד מתירים לשון קשורה ומה יהיו ההשלכות בעתיד? הכל במאמר הבא.
 לשון קשורה - המידע המלא
בתוך מאמר זה:


לשון קשורה - מה עושים?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאבחון ולטיפול בלשון קשורה. 
מהי לשון קשורה? כיצד מאבחנים ומטפלים? מהן ההשלכות האפשריות מבחינת הנקה ובכלל?
אם את חווה כאבים בהנקה או שמרגישה שההנקה אינה יעילה, התינוק\ת לא נינוח\ה ומתנתק\ת הרבה, אם אמרו לכם שהלשון של התינוק\ת קצת קשורה או "גבולית" המאמר הבא הוא עבורכם.

מהי לשון קשורה?

לשון קשורה (או בהגדרה המדויקת "לשון תת תפקודית") היא למעשה הגבלה בתנועת הלשון ע”י רקמה, המחברת את הלשון לרצפת הפה ומגבילה את תנועתה.
התופעה מאובחנת אצל 5-10% מהאוכלוסיה, נפוצה פי 2.6 אצל בנים לעומת בנות וישנו קשר משפחתי (כלומר נוטים לראות ילדים נוספים עם לשון דומה באותה משפחה).
המקור לתופעה אינו ברור לגמרי, אך הדבר נובע משארית של רקמה עוברית שלא נספגה בשלבי ההריון המאוחרים.
במרבית המקרים התופעה אינה מדאיגה, וניתן לאבחן ולטפל גם בשבועות ובחודשים הראשונים לחיים ואף מעבר לכך.

סימנים ללשון קשורה

לעיתים תאובחן לשון קשורה כבר במהלך האשפוז בבית החולים- מיתר שנראה לעין, לשון עם שנץ בקצה או שצורתה מעין לב- אלה יהוו סימנים מחשידים למתח כלשהו והגבלה בתנועה. 
בבדיקה נסתכל על מיקום המיתר (היכן "פוגש" את הלשון והיכן את רצפת הפה), על אורכו, על העובי והגמישות.
נעריך את היכולת להרים את הלשון, להוציא, להזיזה לצדדים ולנוע.
פעמים רבות יתבטא הקושי הראשוני בזמן הנקה.
להבדיל מהאכלה מבקבוק- בהנקה הלשון נדרשת לתנועתיות רבה יותר והגבלה בתנועה עשויה לגרום לקושי בהנקה.
הקושי יכול להתבטא בטראומה ובכאב בפטמות האם המניקה או בהנקה לא יעילה והעברת חלב מופחתת. 
לעיתים יתכן זיהוי מאוחר, בעיקר כאשר מדובר באם מנוסה עם שפע חלב, והקושי יתבטא מאוחר יותר עם התאזנות הכמות. 
ישנם תינוקות שיתקשו להתמודד עם זרם החלב והדבר יתבטא בקולות "צקצוק" (שבירת הואקום), בהתנתקויות והשתנקויות על השד, בבליעת אויר ובאי שקט רב בזמן הנקה ואחריה.
סימנים נוספים לתפקוד חלקי של הלשון יכולים להיות חיפוי לבן על חלקה האחורי (שאריות חלב) ושפתיים מיובלות ,המעידות על פיצוי כלשהו שהתינוק עושה.

סיווג לשון קשורה – אחורית וקדמית


לשון קשורה אחורית - וקדמית

התאור של לשון קשורה נעשה לפי מיקום המיתר יחסית ללשון. כשהמיתר מחובר ממש לקצה הלשון או סמוך לקצה (בערך בשליש הקידמי שלה)- נגדיר זאת כלשון קשורה קידמית.
מיקום שהינו בערך במרכז הלשון או אפילו אחורי יותר יוגדר כלשון קשורה אחורית. כלומר החלוקה לסוגים הינה "אנטומית", לוקחת בחשבון את מיקום המיתר יחסית ללשון ולא את תפקוד הלשון.

במרבית המקרים נעשית חלוקה לארבעה סוגים בהתאם למיקום המיתר:
המיתר של לשון מסוג 1 יתחבר ממש לקצה הלשון לעומת מיתר מסוג 4 שיהיה אחורי ולעיתים לא יראה, אלא יורגש במישוש בלבד.
15% מהמקרים המאובחנים יהיו של לשון קשורה קידמית; 85% יהיו של לשון אחורית.
למעשה למרבית האוכלוסיה יהיה מיתר אחורי ורק לחלק קטן מהם יגרום מיתר זה להגבלה בתנועה ולקושי.
סביר לחשוב שככל שהמיקום אחורי- כך יש פחות הגבלה בתנועה.
עם זאת יתכן מיתר קידמי, דקיק וגמיש שיאפשר טווח תנועה גדול ודווקא מיתר אחורי אך קצר ועבה שיגביל את תנועת הלשון בצורה משמעותית. 
במרבית המקרים הזיהוי של לשון עם מיתר קידמי יהיה פשוט ומובהק ונראה לעין, וההחלטה על התערבות תהיה מלווה במעט התלבטויות.

מיתר אחורי יהיה מאתגר יותר לאבחון, שכן אינו נראה לעין בצורה מיידית.
במקרים אלה אם עדיין ישנם אתגרים בהנקה- האם מרגישה שהתינוק מהדק את החניכיים על הפטמה, הפטמה יוצאת מעוכה או צבוטה גם לאחר שיפור ההצמדות, התינוק נרדם ואינו יעיל בהנקה, ההנקות תכופות לאורך רוב שעות היממה- מומלץ לעשות הערכה מסודרת של תפקוד הלשון.
עם העליה בשיעורי ההנקה חלה עליה באבחון לשון תת תפקודית ("קשורה") ובצורך ביעוץ מסודר ובהערכת תפקוד הפה. 

לשון קשורה אחורית

לשון קשורה בהנקה

עפ"י נייר העמדה של רופאי הילדים בישראל (2012), במקרים של לשון קשורה קלאסית יש התוויה מוחלטת לביצוע החיתוך, אם היא גורמת להפרעות בהנקה אצל התינוק או אצל האם המניקה.
לגבי לשון קשורה אחורית ההמלצה היא לפנות תחילה ליעוץ הנקה ולשחרר את הלשון רק אם עוד נותר קושי. 
במקרים מובהקים שבהם מתבטא קושי, מומלץ לבצע את הפעולה מוקדם ככל האפשר על מנת שלא לפגוע בהנקה.
זיהוי מוקדם יאפשר ביסוס הנקה מוצלח, בעוד שעיכוב בזיהוי עלול ליצור דפוס יניקה לא יעיל ולגרום לירידה בכמויות החלב.

קשיים נפוצים בהנקה:
  • קושי בהצמדות לשד
  • פצעים בפטמות
  • הנקות ארוכות
  • עליה איטית במשקל 
  • קולות "צקצוק", שבירת ואקום, התנתקויות והשתנקויות רבות
  • אי שקט וכאבי בטן \ גזים \ פליטות
  • תסכול ועייפות של האם – הפסקת הנקה
ייתכנו קשיים דומים גם מסיבות נוספות שאינן קשורות ללשון, ולכן נדרשת הערכה מסודרת של ההנקה על ידי יועצת מוסמכת או איש מקצוע מתחום ההנקה.
תחילה נמליץ על יעוץ הנקה מסודר, הכולל שיפור תנוחה והצמדות, הערכת ניהול ההנקה וכמות החלב.
במקרים שנזהה סיבות נוספות לאתגרים בהנקה - נשקול הפניה לטיפול אוסטאופטי והתערבויות שמרניות נוספות ונפנה לאבחון הלשון כמוצא אחרון. 

התרת לשון קשורה

שחרור לשון קשורה היא פעולה קצרה, הנחשבת פשוטה ויעילה.
תוך שימוש במי סוכר ובג'ל להרדמה מקומית מבוצע ניתוק של המיתר ע"י מספריים כירורגיים סטריליים (ישנה אופציה לשחרור לשון ע"י מכשיר לייזר, אולם יש הטוענים, כי הכאב שאחרי עלול להיות מוגבר עקב גרימת כוויה ברירית הפה). 
הפעולה מלווה לרב בדימום קל, וניתן להניק מיד בסיומה.
לאחר הפעולה נמליץ על תרגול על מנת לשפר במהרה את תפקוד הלשון ולמנוע איחוי חלקי ולא רצוי.
במקרה של כאב ניתן להשתמש במשככי כאבים המתאימים לגיל התינוק ובאישור הרופא. לא צפוי חום ולא צפוי זיהום מקומי.
מעבר לדימום מקומי בסיום הפעולה לא צפויים סיבוכים נוספים.
תתכן יממה של אי שקט בקרב תינוקות גדולים יותר.
כאשר הפעולה מבוצעת ע"י רופא מיומן לא צפויים סיבוכים נוספים, ואין סכנה בגרימת נזק עתידי כך שלמעשה אם ישנו קושי משמעותי בתפקוד הלשון - במרבית המקרים הפעולה צפויה לשפר את ההנקה בצורה משמעותית.
במקרים נדירים שבהם יש סיכון לדימום חריג (למשל בעיה בקרישת הדם)- נשקול את דחיית הפעולה או שלא נבצעה.

למה לצפות אחרי התרת הלשון?

אצל תינוקות ופעוטות הריפוי בפה הנו מהיר במיוחד. בתוך כיממה כבר מופיע על גבי הפצע (שצורתו "יהלום") חיפוי לבן - צהבהב כחלק מתחילת הריפוי.
חיפוי זה הנו "גלד רטוב" ואינו מוגלה או עדות לזיהום. במקרים של הגבלה ניכרת בתפקוד יתכן שיפור מיידי כלשהו בהנקה.
בטווח של כשבוע - שבועיים התינוק\ת משפר\ת את טווח התנועה של הלשון בהדרגה ומורגש שיפור גם בהנקה.

השלכות עתידיות - האמנם?

במקרים מסוימים נשקול התרת הלשון גם ללא קשיים משמעותיים בהנקה וגם אצל תינוק שאינו יונק.
מיתר קידמי עלול לגרום לקושי במעבר לאכילת מזון מוצק ואף לקשיי דיבור והגיה בהמשך. 
שילוב של לשון עם תפקוד חלקי ומבנה חך גבוה עשוי להתבטא בהמשך בנטיה לנשימת פה, בהפרעות נשימה בשינה, בתופעות אף-אוזן-גרון שונות. 
נושא הלשון הקשורה הוא תחום חדש יחסית, ולכן עדיין חסרים מחקרים מסודרים לגבי השפעות עתידיות. 

הכר את המומחה: ד"ר יעל דובסטר- דוד, רופאת שיניים DMD ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC חלק מצוות מרפאת לשון קשורה, ביה"ח איכילוב, תל-אביב
050-3913535



תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים