חיתול טטרה

חיתול פלנל

חיתול רב פעמי עבה יותר מחיתול טטרה. משמש לפרישה על משטחים לפני הנחת התינוק וכשמיכה דקיקה שנכנסת לתיק החתלה בקלות. 

תופעה בה התינוק מתעורר ולא מצליח לחזור לישון משך זמן ממושך במהלך הלילה. חלון ערות יכול לנוע בין חצי שעה למספר שעות. לרוב הנסיונות המגוונים של ההורים להרדמת התינוק הם אלה שתורמים לאורכו של חלון הערות. 

מונח מתאוריית יחסי אובייקט בפסיכולוגיה שנטבע על ידי הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט, שמתייחס לחפץ ממשי שמסמל עבור התינוק את האם ומאפשר לו לשמור איתה על קשר 'מפונטז'.

חפץ המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין האם. (לרוב בסביבות גיל חצי שנה), כדי לפצות את עצמו על התסכול ועל החרדה שהוא חש עקב ניתוקו מאימו והפיכתו לישות נפרדת, הוא מאמץ חפץ כלשהו שמסמל בעיניו את הנוכחות המרגיעה של אימו ועליו הוא משליך את הרגשות שיש לו כלפי אימו. התינוק והילד נזקקים לחפץ המעבר בהתמודדות עם מצבים מעוררי חרדה כמו פרידה בעת ההליכה לישון, במצבי עייפות, במצבי לחץ ומתח, בזמנים של אי וודאות, וגם בזמנים של געגועים לאם נוסכת הביטחון (לעיתים כאשר האם כועסת על הילד הוא יחפש להחזיק את חפץ המעבר). התינוק משתמש בחפץ מעבר על מנת להרגיש בטוח כאשר אינו נמצא עם הוריו. גם התינוק וגם הילד יודעים בדיוק מתי הם זקוקים לו, מה הסיבות ולכמה זמן. בשלב זה חשוב שהוויסות בשהייה עם החפץ יהיה בידי התינוק או הילד. קיומו של חפץ המעבר בחיי הילד מציין שלב בהתפתחות שלו.

חפץ מעבר יכול להיות בובה, שמיכה, חיתול בד, מוצץ, או כל דבר רך ונעים אחר שהילד חש קשר רגשי מיוחד כלפיו והוא מייצג עבורו אובייקט התקשרות (עם ההורה). מומלץ שהחפץ יהיה רך ובטיחותי. (ללא כפתורים או קצוות של חוטים שעלולים להפרם).

נקרא גם אפיזיוטומיה, הוא חיתוך של הפרינאום (האזור בין הנרתיק לפי הטבעת) בשלב האחרון של הלידה. החיתוך מתבצע על ידי מיילדת או רופא כדי למנוע קרעים ברקמות סביב הנרתיק, צניחת רצפת האגן וטראומה פיזית לעובר. בשנים האחרונות יש מגמה של הפחתה בביצוע החתך בגלל שהוא נחשב כהתערבות רפואית בלידה, וקיימות גישות האומרות שההחלמה מהקרעים הטבעיים קלה יותר מההחלמה מהחיתוך.