הנקה

ההנקה והמשבר - איך מתגברים?

זה לא סוד שההנקה היא הדרך הטבעית והבריאה להזין ולטפח את התינוק שלך, עם זאת אנו רואים שאמהות רבות מתקשות להתמיד בהנקה ונתקלות בקשיים ומכשולים רבים. מהם המכשולים העומדים בפני המניקות? איך מתגברים על המשברים וממשיכים להניק?

ההנקה והמשבר - איך מתגברים?

מהן הסיבות הנפוצות המובילות להפסקת הנקה?
האם ניתן היה להתגבר על המשברים ולהמשיך להניק?
אין לך מספיק חלב?
הילד לא עולה מספיק במשקל?
התחלה קשה? לא היה מי שידריך ויכוון אותך ?
חוסר הניסיון שלכם, התפיסה הלא נכונה גרמו לפציעה, לסדקים, לדלקת ובעקבות זאת לגודש?
הסביבה הקרובה ו/או המקצועית לחצה עליך לתת תמ"ל?

 

אלה הן רק תמצית ההתמודדויות העומדות בפני אם טרייה המבקשת להניק. העקשניות והגיבורות שבהן (מלשון התגברות),
הן אלה יצליחו להתעלות ולהתמודד עם הקשיים, בד"כ בעזרת תמיכה מקצועית ורגשית, הן אלה שיצליחו לבסס את הקשר המיוחד עם התינוק הקרוי הנקה.


זה לא עניין של מזל, או רצון השם, על רוב הבעיות והכשלים הן הביולוגיים והן הרגשיים ניתן להתגבר.
הניסיון מראה שכאשר אם יודעת מה היא רוצה, מכינה את עצמה ואת הסביבה שלה- אין דבר העומד בפני הרצון.


נכון, ההתחלה לא פשוטה, שום דבר בטיפול בתינוק אינו קל ופשוט, מי שאומר זאת טועה ומטעה.

 

המשבר הראשון – איך מתניעים?

 

הימים והשבועות הראשונים

חוסר ניסיון שלך ושל התינוק להתחבר כמו שצריך שגרר כאב בפטמות, פציעות.
חולשה לאחר החוויה המאומצת של הלידה והשוק הראשוני עד כמה ההנקה תובעניות ודורשת פניות והקשבה.
שדים מדולדלים מחלב אך מלאים בקולוסטרום.
העדר הדרכה מקצועית זמינה בחדר הלידה ובזמן האשפוז, וזיהוי בעיות שניתנות לפטרון כמו לשון קשורה, שפה קשורה, פטמה שקועה.


חוסר הענות של הצוות לבקשות האם - להנקה לפי דרישה, לאי מתן תוסף, לאי מתן בקבוק.
כול אלה הם הגורמים לכישלון ההנקה בימים הראשונים עד השבועיים שלאחר הלידה.
נשים לא פשוט מוותרות על הנקה, הן נלחמות עליה בחירוף נפש, במקרים רבים הן מרגישות שזהו מבחן האימהות הראשון שלהן ומאוד רוצות לעבור אותו בהצלחה.


זו שמצליחה לעבור, לפעמים אך בקושי, היא זו שלא ויתרה, שהתעקשה, שנלחמה.

היא לקחה יועצת הנקה מקצועית ולפעמים גם יותר מאחת. היא המשיכה להציע שד גם כאשר התינוק סרב, או התקשה להתחבר, גם כאשר היניקה הסבה לה פצעים, כאב וסבל רב. כי בסבל תלדי בנים.


מניקות מספרות כי את התמיכה המשמעותית ביותר קבלו מאימא, מחברה, מבן הזוג, מקבוצת וואטסאפ.
הן הודו שהתמיכה הזו הייתה הקריטית הצלחתן במשימה שקבלו על עצמן.
הרבה מאוד אימהות שהתמידו ולא ויתרו, ולא נכנעו ללחץ להוסיף תמ"ל המשיכו להניק הרבה מעבר למה שיעדו לעצמן, מעל ומעבר למצופה ואף הופתעו מעוצמת ההנאה והחיבור שחשו כלפי ילדיהן.

 

 

הפרכת מיתוסים

  1. אין לי מספיק חלב- יש לך בדיוק את כמות החלב שהתינוק שלך צריך, הגוף יודע לייצר ולהתאים את עצמו לתינוק הספציפי שלך. בלילה שבין היום הראשון לשני מתחלף הקולוסטרום לחלב כל זמן שהחלב לא התחלף השד מרגיש ריק. השד מתמלא במשלוח חדש של חלב כל פעם שהתינוק יונק ואפשר ממש להרגיש זאת. לכן ככול שתניקי יותר הגוף ידע לספק את הכמות הנדרשת. את יכולה להגביר את ייצור החלב ע"י הנקות תכופות יותר, שאיבות, חליטות שומר, חילבה, מנוחה ותזונה בריאה ומאוזנת.
  2. הילד לא עולה מספיק במשקל- נכון אחרי הילדה משקל הילוד לא רק שאינו עולה אלא יורד ועולה בקצב המתאים לתינוק ולא תמיד לגרף בטיפת חלב. לא כל התינוקות שמנמנים, ולא כולם אכלנים גדולים. כל זמן שהוא חיוני, נראה שבע ונינוח אין סיבה לדאגה. בכי וחוסר נינוחות יכולים לנבוע גם מקוליק (גזים) רוב התינוקות יחווה את התופעה בדרגות קושי משתנות, החל מהימים הראשונים ועד החודשים הראשונים. זו עוד הבחנה כי התינוק אוכל טוב ומערכת העיכול החלה את פעולתה.
  3. תמ"ל ובקבוק ותפקידם במערכה- ככול שתקדימי לשלב תמ"ל ובקבוק בשלבים המוקדמים של ההנקה כאשר עדין את והתינוק לא ביססתם את הקשר, התנוחות, התפיסה, הוויסות כך יש גדלים הסיכויים לכישלון ההנקה. הוספת תמ"ל משבשת את מנגנון ייצור החלב בכמות המדויקת לתינוק, זו מערכת חדשה שרק מתחילה לפעול, עליך לתת לה זמן הרצה. תפיסת הפטמה ורפלקס ההנקה קיימים אצל כל התינוקות אך גם הם צריכים מיומנות ושפשוף. יד ועין מיומנות ומכוונות יעזרו בתפיסה והאחיזה הנכונה, וההנקה תשתפר מיניקה ליניקה. ברגע שמציגים לתינוק בקבוק המבוסס על מנגנון שאיבה אחר הרבה יותר פשוט מפעולת היניקה , הוא עלול להעדיף אותו על ההנקה עצמה. זה משהו בסגנון של להעדיף לנהוג על אוטומט במקום עם הילוכים. אם חייבים להציג לתינוק תמ"ל ו/או בקבוק עדיף לעשות זאת בשלבים כמה שיותר מתקדמים של ההנקה.

להעביר לראשון

 

אם צלחת את ההתחלה הקשה, חוסר הניסיון, הפטמות הסדוקות וכואבות...והצלחת להניע את ההנקה, בואי נראה אותך עכשיו, משבר גיל הארבעה חודשים הגיע.
התינוק מתנתק עם כול פיפס שהוא שומע. לא מתרכז כשיש אור בחדר, מרבה לבכות גם כשהפטמה כבר בפה. ינק ולא נרגע, מתעורר שבע פעמים בלילה (במקרה הטוב) יונק ודורש ציצי אחרי חצי שעה.
האם שוב אין מספיק חלב??? לא! את עדה כרגע לקפיצת גדילה משמעותית המתרחשת סביב גיל ארבעה חודשים. הבייבי גדול, שהוא גדל והצרכים שלו משתנים וכך גם הרגלי היניקה שלו.

 

המשבר השני – בגיל ארבעה חודשים

 

יחידות הסגולה שצלחו את המשבר הראשון והרגישו איך ההנקה מתחיל להתבסס ולהתייצב, יופתעו לגלות שהרע ביותר עוד לא מאחוריהן. בפתח עומד המשבר הגדול השני, והוא ניצב על שתי רגליים:

  1. קפיצת גדילה משמעותית – בתקופה זו מבשילות מספר מערכות בגוף התינוק שהופכות אותו פחות מכונס בעצמו ויותר תקשורתי ומגיב לגירויים מהסביבה. יש שינויים בזמני השינה הוא יותר ערני והחשיפה לגירויים הופכת את לילותיו לטרופים. יתכן ויתקשה להירדם כיוון שהשיניים הראשונות מתחילות לחרוץ את דרכן דרך החניכיים החוצה, דבר שמסב לו סבל וחוסר שקט.
  2. חזרה לעבודה – חופשת הלידה תמה, האם חוזרת לעבודה ונקרעת כעת תחת לחץ של שני עולמות. הלחץ והעומס של עולם העבודה, הלחץ למצוא זמן לשאוב הן בבית והן בעבודה, הכמויות המועטות כביכול שמניבה השאיבה, יכולים לגרום לירידה בכמות החלב ובמוטיבציה של האם להמשיך לשאוב. מכאן ההעדפה של תמ"ל בבקבוק היא מאוד מהירה וברורה עוד בנושא הזה תוכלי לקרוא במאמר - הנקה וחזרה לעבודה.

צרכיו וקצב הגדילה המשתנה של התינוק מתבטאים גם בתדירות ההנקות ומשכן. זה לכשעצמו ישפיע על מלאות השד ועלול לגרום לתחושת ריקנות או מלאות חליפות. נוסיף על כך את חזרתה לעבודה של האם המניקה, ההנקה הלא סדירה, חוסר שיתוף הפעולה של הגן, שילוב של תמ"ל והייאוש מהשאיבות.

 

מה לעשות? לא להתייאש, אם חשוב לך להמשיך להניק, ניתן לעשות זאת  ולבסס את הנקות של הבוקר ואחה"צ ערב, לילה, ולשלב תמ"ל או שאוב רק בגן. יש לעשות את השינויים ברגישות, ובהדרגה לפני החזרה לעבודה, כאשר את הבקבוק מציעים דמויות אחרות לא אימא. אימא מניקה בלבד.  גם כאן הרבה מאוד תלוי במידת הרצון והנכונות של האם להמשיך ולהניק, ובסביבה תומכת ההנקה שבנתה לעצמה, הגוף יתאזן וידע להתאים את לסדר היום החדש שלכם.

 

המשבר השלישי והאחרון סביב גיל שמונה חודשים.

 

אם צלחת אותו סביר להניח שמה שיעצור אותך מכאן והלאה זה רק תחושת השובע שלך או של תינוקך מהנקה, ותהליכי גמילה טבעיים או יזומים.


המשבר הזה מסונכרן עם הבשלתן של כמה מערכות בגוף התינוק, הוא החל לזחול, הוא מגלה רצון ועצמאות ומביע אותן בהתנהגותו, ובדרישותיו. הבשלת מערכת העיכול מאפשרת הצגת מוצקים. יתכן ושיניים הראשונות כבר בחוץ והוא מנסה את כוחו בנשיכת הפטמה.

 

הפרכת מיתוסים

 

מוצקים יכולים להחליף הנקה - הצגת מוצקים ותוספת של ארוחות בשלב זה לא יכולים להחליף הנקה. התינוק עדין קטן ומזונו העיקרי הוא מהנקה, כאשר המזונות המוצקים הולכים והופכים בהדרגה החלק העיקרי של תזונתו לקראת גיל שנה וחצי.


נשיכות - ניתן ללמד את התינוק לא לנשוך ע"י הפסקת ההנקה באותו הרגע, הוצאת הפטמה והסבר מילוי –"אנחנו לא נושכים את הפטמה זה כואב לאימא". יש לחזור על הפעולה עד שהמסר מופנם.


מכאן והלאה הכול זורם יותר חלק, המשברים הגדולים מאחורינו, עד כה הספקנו לרכוש ניסיון ויש לנו ידע רב שנצבר. לאורך הדרך אספנו גם כמה חברות מניקות, בססנו את הקשר עם התינוקי ולרוב התאהבנו בהנקה, עכשיו יהיה קשה לנתק אותנו מהפטמה.

 

הכר את המומחה: הדס פורת- הבעלים והיוצרת של - הדרך שלך לאמהות, להיות האמא שאת בוחרת להיות. מנחה ומלווה נשים ומעגלי אמהות בחוכמת החיבור ותקשורת מקרבת לקראת לידה וראשית ההורות. מומחית לשפת התינוקות, תומכת הנקה, ארומטרפיסטית ויוגית.     בואי לבקר אותי בדף הפייסבוק שלי.

תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים