דם טבורי

אנחנו שומעים כל כך הרבה על חשיבות הדם הטבורי אך האם אנחנו באמת יודעים מה זה דם טבורי, מה הוא מסוגל לרפא? ועד כמה הוא שימושי.

דם טבורי

מה זה דם טבורי - המדריך המלא

בזמן שהותו של העובר ברחם אמו, מחבר חבל הטבור המכיל כלי דם, את העובר לשלייה ודרכו הוא מקבל מהאם את אספקת המזון והחמצן הדרושים לו.

בסיום תהליך הלידה מנתקים את חבל הטבור (מהיילוד), השלייה נפרדת (מהאם) ולא נעשה בהם שימוש נוסף כלשהו. מסתבר ששאריות הדם שנותרות בחבל הטבור ובשלייה (Cord blood), עשירות בתאים

המכונים "תאי אב" או "תאי גזע" (stem cell), ומכילות ריכוז גבוה של תאים ראשונים של מערכת הדם.

חשיבותם בכך שהם בעלי יכולת להפוך (להתמיין) לתאים מסוגים שונים: כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות וטסיות דם, והם יכולים להחליף תאים שאינם תקינים ברקמות השונות, גם בשלבים מאוחרים יותר של החיים.

 

תאי גזע לטיפול במחלות
בשנות השישים של המאה הקודמת גילו חוקרים כי ניתן לבודד ולהשתמש בתאי גזע שמקורם במח העצם לטיפול ולריפוי סוגים שונים של מחלות סרטן במערכת הדם (המערכת ההמטופוייטית), ביניהם לויקמיה ולימפומה, ומחלות גנטיות שפוגעות במערכת החיסונית כגון אנמיה אפלסטית.

 

דם טבורי
מאוחר יותר התגלה כי גם הדם שבחבל הטבור מכיל תאי אב הדומים לאלה שבודדו ממח העצם.

נעשה נסיון ראשון לבצע השתלה של תאי גזע שמקורם בדם שנלקח מהטבור, כתחליף להשתלת מח עצם, לשם החלפת תאים פגומים.

ההשתלה המוצלחת הראשונה של תאי אב מדם טבורי בוצעה ב- 1988 ובעקבותיה החלו להקפיא ולשמר חלק ממנות הדם בבנקים יעודיים לכך.

עד היום בוצעו ברחבי העולם מעל 30,000 השתלות של תאי גזע מדם טבורי, לטיפול בכ-80 מחלות. בישראל בוצעה השתלה ראשונה שכזאת בשנת 1994.


ב– 2007 נחקק אצלנו "חוק הדם הטבורי" שנחשב כאחד המתקדמים מסוגו בעולם ונועד לפקח על הבנקים הציבוריים והפרטיים המיועדים לכך ולקבוע סטנדרטים אחידים לפעילותם.

איסוף הדם הטבורי מתבצע בפעולה פשוטה שאינה פולשנית.

בתום הלידה ולאחר ניתוק התינוק מהאם, נשאב הדם מחלקו של חבל הטבור המחובר לשלייה.

הדם מועבר לשקית מיוחדת המכילה חומרים נוגדי קרישה, משם למעבדה לבדיקת איכותו, לשלילת זיהומים ולתהליכים של עיבוד ומיד לאחר מכן לשמירה בהקפאה עמוקה.

 

 

שימור דם טבורי - כיצד מבצעים?
בפני ההורים המתעניינים בשימור דם טבורי ניצבות שלוש אופציות: שמירת הדם באופן פרטי לשימוש אישי, תרומתו למאגר ציבורי או תרומת הדם לצרכי מחקר: האופציה הראשונה מבטיחה את שמירת המנה לשימוש עתידי עבור היילוד ובני משפחתו בלבד.

נמצא כי ההתאמה של הדם לתינוק שנולד היא בשיעור של 100% , להוריו 50%-75% , ולאחיו 25%--50%. אפשרות זו כרוכה בתשלום. האופציה השניה היא לתרום את הדם הטבורי למאגר ציבורי של בתי החולים השונים.

במקרה זה מתבצעות בדיקות של סיווג רקמות ובדיקות נוספות במטרה לוודא את איכות מנת הדם ואת מידת התאמתה להשתלות בעתיד.


תרומה זו שהיא לטובת הכלל אינה כרוכה בעלויות לתורם.

האופציה השלישית, החשובה לא פחות ואף היא מיועדת לטובת הכלל ומעוגנת בחוק היא תרומת הדם לטובת מחקרים רפואיים.

בדיקת הדם הטבורי יכולה ללמד רבות על תהליכים המשפיעים על התפתחות עוברים ברחם.

 

השימוש בדם הטבורי
כיום מאוחסנות מנות רבות של דם טבורי במרכזים שונים ברחבי העולם. עם זאת מספר ההשתלות מהן עדיין נמוך באופן משמעותי בהשוואה להשתלות ממח עצם. מספר סיבות לכך:

 

  1. חלק מהמנות שנאספות אינן יכולות לשמש להשתלה, מאחר וכמות תאי הגזע בהן קטנה ואינה מספקת.

  2. תאי גזע אלה משמשים כיום בעיקר להשתלות בילדים שמשקלם נמוך מ-40 ק"ג, בשל הכמות הקטנה יחסית של התאים שניתן לבודד בדם טבורי. יעילות השתלת תאי גזע מדם טבורי במבוגרים עדיין לא הוכחה דייה.

  3. מאחר ובלידה מופקת כמות חד-פעמית ומוגבלת של דם טבורי, אזי במקרה שההשתלה לא צלחה, לא ניתן לקבל תרומה נוספת של תאי-גזע מאותו תורם.

  4. ברוב המקרים, מיד לאחר הלידה, לא מודעים עדיין לאפשרות של נשאות ו/או המצאות פגם גנטי או מוטציה גנטית ביילוד, ולכן לא ניתן לדעת במידה וחלילה קיימים כאלה, אם ומה יכולות להיות ההשלכות שלהם על מקבל התרומה בעתיד.

לסיכום המידע על הדם הטבורי והשימור שלו

  1. ניתן כיום לשמור דם טבורי בהקפאה לשימוש פרטי או לתרום אותו למאגר ציבורי או לצרכי מחקר.

  2. בדם חבל הטבור אוסף עשיר של תאים ראשונים ואיכותיים היכולים להתמיין לתאים של מערכת הדם ואולי אף לתאים של רקמות הגוף השונות (תאי עצב, לב, מערכת הדם, מערכת החיסון, עור וכו').

  3. התאים נלקחים בשלב ראשוני, טרם חלה התינוק במחלות נרכשות מהסביבה.

  4. שיעור נמוך של זיהומים ויראליים, סבירות נמוכה להתפתחות סיבוכים.

  5. שאיבת הדם אינה פולשנית ואין בה סיכון ליולדת או לתינוק.

  6. אחוזי התאמה גבוהים ליילוד. בשימור פרטי הזמינות להשגתו בעת הצורך גבוהה.

  7. כמות תאי האב במנת הדם הנאספת בלידה היא קטנה ולא תמיד מספיקה להשתלה.

  8. הידע לגבי מחלות עתידיות של התורם הוא מוגבל. קיים חשש שהדם הטבורי מכיל כבר את ניצני המחלה הראשונים, ההשלכות העתידיות לא ברורות.

  9. תקופת השמירה של דם טבורי מוגבלת כיום ל-20 שנים בלבד.

  10. נסיון מצטבר מועט יחסית.

  11. עלויות גבוהות למעוניינים לשמירת הדם לשימוש אישי. השתתפות חלקית בלבד של קופות החולים.
ייתכן ויעניין אותך עוד:

הכר את המומחה: ד"ר רונית מכטינגר רופאת נשים מומחית לפריון: מבצעת טיפולי פוריות, הפריה חוץ גופית ומעקב הריון. רופאה בכירה ביחידת ה-IVF בבית חולים שיבא תל-השומר. בהסדר עם כללית מושלם וקופ"ח לאומית. כתובת המרפאה הפרטית: הברזל 19א רמת החייל.
לקביעת תור: 053-3379809.
לעמוד הפייסבוק של ד"ר מכטינגר: https://www.facebook.com/2beparent
לאתר של ד"ר מכטינגר: http://2beparent.com



בחרי בית חולים
המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
ליס (איכילוב) - יולדות
וולפסון - יולדות
בילינסון - יולדות
שיבא - יולדות
מעייני הישועה - יולדות
קפלן - יולדות
מאיר - יולדות
הלל יפה - יולדות
לניאדו - יולדות
רמב"ם יולדות
בני ציון - יולדות
פדה-פוריה - יולדות
כרמל - יולדות
זיו - יולדות
ברזילי - יולדות
שערי צדק - יולדות
סורוקה - יולדות
אסותא אשדוד - יולדות
תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים