מי מפחדת מלכלוך?

החופשים עדיין כאן. חם. אנחנו מחפשות תעסוקה לילדים, רצוי כזו שתשאיר אותנו מאווררות יחסית ותשמור על רמת העניין שלהם ליותר משתי דקות.
יש לי רעיון מהפכני עבורכן: בלגן. לכלוך. לתת להם להתעסק ולחוות מרקמים, תחושות שונות, בכפות הידיים ובכל הגוף.

אני רואה את הפרצוף שלכן והאצבע על העכבר: השתגעת?? אצלי בבית?? זה מלכלך! זה עושה לי המון עבודה בניקוי! לא אמרנו מינימום מאמץ? בשביל מה זה טוב?
בשבילכן הסקפטיות, הנה 6 עובדות בסיסיות:

1. משחק מלוכלך הוא ההזדמנות שלנו לזמן איכות עם הקטנטנים. הוא מייצר אצלנו ואצלם הרבה צחוק, שעוזר גם אצלנו להורדת לחץ דם, הורדת רמת המתח ויותר רוגע בחיים.
   
   
2. לכלוך זה בריא: מחקרים מראים שחשיפה מוקדמת לחול, בוץ, אבק וכו' מסייעת לבניית מערכת חיסונית חזקה יותר - פחות מחלות, פחות אלרגיות.
   
   
3. יותר התנסויות יעזרו לילדים שלנו להיות יותר הרפתקנים, בעלי מוטיבציה לחקור ובעלי בטחון עצמי גבוה יותר. זה אפילו יכול לסייע בהשתלבות קלה יותר בקבוצות חדשות, בפחות בררנות באוכל ועוד ועוד.
   
   

 

 

4. חוויות שמערבות את כל החושים (ולא רק את חוש הראייה) תורמות להתפתחות השפה וגם ללמידה מעמיקה יותר על גופינו ועל העולם.
   
   
5. בעולם המודרני שמקדש כישורי מוטוריקה עדינה - מחקר של חומרים שונים בעזרת הידיים מסייע לחיזוק ופיתוח יכולות המוטוריקה העדינה - שימוש בקבוצות שרירים קטנות ובעיקר באצבעות שלנו בצורה מופרדת ואיכותית.
   
   
6. לא חייבים בבית, אפשר להתלכלך גם בחוץ! הילדים של ימינו מבלים פחות (הרבה פחות) זמן בחוץ, בתנועה, בחוויות. זמן משחק בחוץ מקושר לרמות סרוטונין גבוהות יותר, פחות הפרעות קשב וריכוז, פחות השמנת יתר.

אז תשכחו קצת מנקיון והיגיינה. בינינו, אתן יודעות שהם יתלכלכו בין אם תרצו ובין אם לא. הנה כמה רעיונות והצעות לכיף בבית ובחוץ:

• בים יש גם מים: מודה, לי הכי קשה עם חול. הוא גרגירי, הוא מחוספס, הוא בכל מקום, לא כיף לי איתו בכלל. אבל זו לא אשמת הילדודס נכון? אז לפעמים אני מתאמצת ולפעמים שולחת אותם עם הסבתות לים. בים קרוב לודאי שהגוזלים שלכן יאכלו חול. זה מלוח ומעניין להם בפה. כמויות קטנות בחוף נקי לא יזיקו וקרוב לוודאי שיצאו כמו שנכנסו. זה הזמן לים! (רוצות לקחת גם את הילדים שלי?)

• הסיוט של כל אמא והחלום של כל מפרסם אבקות כביסה: בוץ הוא קל להכנה וזמין בכל גינה, נותן כיסוי מושלם של לכלוך, אפשר לצייר בו ואיתו, לעשות ממנו עוגות וקציצות, לטבול בו את הרגליים ולשבת בפנים לחוויה מושלמת.
  
  
• אין ברירה: אוכל! כל תינוק קטנטן יודע שהכי כיף להימרח ברסק, רצוי עם כיסוי גוף מקסימלי (הצעת מחקר: למה כל דבר אחר הולך לפה מיד ודווקא אוכל הולך קודם לשיער/לאוזניים?). לקטנטנים שלא משתפים פעולה עם מוצקים אני מציעה - תנו להם לשחק באוכל! אוכל צריך להיות מהנה וכיף, ובסוף חלק הרי יגיע לפה והנה הרווחתם טעימה. אוכל הוא הזדמנות למגוון גדול של מרקמים ותחושות: חלקלק או דביק, קשה או רק, חם או קר וכו'. בפעם הבאה נסו לצייר עם ספגטי או לפסל באבטיח. ויוגורט זה בריא לעור הפנים. 
  
  
• תת קטגוריה של אוכל ליצירתיות: ג'לי. לא חייבים לקנות באריזות בצבעים זרחניים. אפשר להכין ג'לי בבית ממים וג'לטין (הוראות מדוייקות תלויות בסוג הג'לטין שאתן רוצות להשתמש בו) - אפשר עם צבעי מאכל, והכי שווה עם מיץ טבעי. ג'לי הוא קריר וחלקלק, מתחיל כמשהו מוצק ומתפורר בידיים ו"בורח", זה מרקם מאד מעניין ומיוחד ושווה לנסות ולתת לגוזלים לחפור בפנים. (עוד תת קטגוריה: בצק. בלי ביצים, ברמות דביקות משתנות. אפשר להכין עוגיות אבל לא חייבים)
  
  
• אוורירי ודביק: קצף. נותן תחושה נעימה בגוף ועוזר להחליק ולהשתולל. אפשר להכין קצף באמבטיה מסבון וקצת מים (ואפילו צבעי מאכל), הגדולים שלא טועמים הכל יכולים לנסות להתמרח בקצף גילוח, והאמיצות במיוחד שביניכן יכולות לחזור לאוכל: קצפת!! טעים, דביק ונמרח היטב.
  
  
  
  
• איך אפשר בלי: צבעים זה תמיד נחמד. זה משאיר סימנים בכל מקום, זה מעניין ויזואלית, אפשר לצייר ולעשות טביעות ידיים ורגליים... יש בשוק המון צבעי ידיים ואמבטיה שאינם רעילים, ואפשר גם להכין לבד. הנה "מתכון" פשוט לצבעי ידיים שהם גם טעימים וגם בטוחים לשימוש לקטנטנים: לבשל על אש קטנה 2 כוסות מים עם חצי כוס קורנפלור ו-3 כפות סוכר תוך כדי ערבוב עד שמתעבה. לחלק לקערות, להוסיף קצת צבע מאכל לכל קערה, לחכות קצת שיצטנן - והנה, יש צבעים.

אם ממש קשה לכן המחשבה, תמיד אפשר להתלכלך בחוץ או בתוך האמבטיה.
אפשר גם לקנות וילון אמבטיה גדול או שעוונית, לפרוס על הרצפה ולקוות שהם ישבו בגבולות הגזרה ותוכלו לאסוף הכל מהר לפני שיתפזר...
אבל הכי כיף לשחרר את המחשבות על "מה יהיה" ולבלות זמן של משחק, הנאה וחירוב הבית עם הקטנטנים. נסו וספרו לי איך היה.

הכר את המומחה: דקלה שלום היא אמא של יונתן בן ה-6 ותומר בן השלוש. יועצת התפתחותית ומנהלת "חיוכים- הבית לחוגי תינוקות" בפתח תקוה. 

Main image courtesy of Jeanne Claire Maarbes / FreeDigitalPhotos.net