מה עושים כשהתינוק מוצץ אצבע או מכניס ידיים לפה?

בסביבות גיל 3 חודשים בערך תינוקות מגלים את ידיהם ומתחילים להכניסן לפה. המון הורים תוהים האם לאפשר זאת או לא וכבר בשלב הזה החשש שמא התינוק ימצוץ אצבע מתחיל לנקר.

האם מציצת אצבע כל כך שלילית? האם היא יכולה לפגום בהתפתחות התינוק? צריך למנוע? איך גומלים?
זוהי נקודת המבט שלי כמלווה התפתחותית וכאמא לילדה שמוצצת אצבע.

 

להכנסת הידיים לפה חשיבות מרובה מהסיבות הבאות:

ראשית, הדבר מסייע לגילוי קו האמצע של גופו, הכרחי להישענות על מרפקים, להרמת הראש, להמצאות ממושכת ונוחה על הבטן,
להיווצרות קשר עין – יד- פה, לחציית קו האמצע לצורך התהפכות וזחילה, כלומר מדובר באבן בסיס להמשך מימוש שלבי התפתחות התינוק.

 

שנית, הדבר מהווה עבור התינוק גרייה טקטילית עצמית (גירוי של מערכת התחושה על פני העור, המערכת שחשה מרקמים, טמפ', כאב ועוד),
בשלב הראשון מכניס את ידיו ובהמשך חפצים, מרקמים ומאכלים שונים. זהו שלב בדרכו של התינוק לחקור את העולם ע"י ניסוי וטעיה.
תינוק שהכניס ידיים לפה ובהמשך חפצים ומרקמים שונים, כשיתחיל לנוע ויגיע למרקמים שונים ימשיך לחקור את העולם מתוך בטחון שכבר צבר,
העולם לא ייתפס כאיום בעיניו. כלומר מעבר לגרייה החושית האקטיבית, הדבר יוביל התנהגותית לפעילותו העצמאית.

 

שלישית, גרייה עצמית זו מפחיתה את רגישות מערכת התחושה בפה ותסייע לתינוק גם במשימת האכילה העתידית, שכן לא יירתע מאכילת מרקמי מזון שונים והדבר יסייע לגדילתו.

 

רביעית ולא פחות חשוב, מדובר בדרך בה התינוק לומד להרגיע את עצמו, מבלי להיות תלוי כל הזמן בהוריו.

אז אם השאלה היא האם הכנסת ידיים לפה תפגע בתינוק, התשובה היא להיפך יש לעודד זאת:

 לחשוף את ידי התינוק ולא לכסותן בכפפות במשך כל שעות היום.

לערסל על הידיים, במנשא, בפוף או בערסל, שכן במנח הערסול הידיים מגיעות לקו האמצע וקל להכניסן לפה.
להשכיב את התינוק על הצד, שכן גם במנח זה ידי התינוק מגיעות לקו האמצע.
שימוש מושכל במוצץ- לשים לב למינון בו משתמשים במוצץ על מנת שלא לחסום את ערוץ הלמידה החיוני הזה.

אבל הוא ימצוץ אצבע?

 אצל תינוקות מסוימים ניתן לצפות במציצת אצבע כבר מהרחם בתמונות האולטרסאונד ואצל אחרים ההרגל יכול להיווצר בכל שלב בילדות,

תינוקות שמתחילים לזחול ולנוע בעצמאות במרחב הרבה פעמים נוטשים את הרגל המציצה ומרבית הילדים נגמלים עד גיל 5,
אך כולנו נחשפנו לילדים גדולים יותר ואף למבוגרים שטרם הצליחו להיגמל.

 

 

אז מה עושים כשרואים שמעבר להכנסת הידיים לפה מתחיל להיווצר אצל תינוקכן הרגל של מציצת אצבע?

אז זהו, שלא בטוח שיש הרבה מה לעשות אבל זה מה שאפשר לנסות:

 

הצעת מוצץ- יהיו תינוקות שחשיפה מוגברת למוצץ תגרום להם לוותר על האצבע, החשיפה צריכה להיות מאוד עקבית שכן האצבע תמיד תהיה זמינה יותר ממוצץ.

 

משחקים- הציעו לו להחזיק כל הזמן משחקים/ חפצים ביד על מנת להעסיק ולהפחית את משך זמן מציצת האצבע. חשפו את התינוק למשחקים גדולים על הבטן ועל הגב, כך ששתי ידיו תהיינה עסוקות.

 

מגע עמוק- הציעו תחליף לצורך במציצה באמצעות גירוי מערכות חושים נוספות. מגע עמוק כדוגמת עיסוי/ טפיחות/ לישות יכולים להוות תחליף מסוים או לפחות להפחית את המינון של מציצת האצבע אצל תינוקכם.

 

גוונו בדרכי הרגעת התינוק- בזמן בכי, עייפות או תסכול כלשהו לפני שהתינוק פונה לאצבע כמענה עזרו לו להגיע לרגיעה בדרכים חלופיות כמו תנועה, ידיים, מגע עמוק, מנשא ועוד. הקפידו לגוון בין הדרכים וגם להפחית בעוצמתן ברגע שהתינוק נרגע על מנת שלא לייצר הרגלי הרגעה אחרים מהם תרצו להפטר בהמשך.

 

מה לא לעשות כאשר התינוק שלך מוצץ אצבע

מה לא לעשות- אל תוציאו את האצבע בכוח מהפה, פעולה כזו לא תעצור את ההרגל ואף יכולה להחמיר את התלות באצבע.
חשוב גם לא לגרום לתינוק / לפעוט להרגיש שהוא עושה משהו פסול (זכרו הוא בסך הכול מצא דרך להירגע באופן עצמאי).
אמצעים כמו חבישת האצבע, מריחת תכשירים מרים או חריפים אינם מתאימים כשמדובר בתינוקות או פעוטות צעירים.
ברור לכולנו כי בטיחות ילדינו קודמת לרצוננו בהפסקת מציצת האצבע.

 

הצלחנו וההרגל פסק- נפלא, לא הצלחנו- זה לא סוף העולם והסיכוי להפסקת מציצת אצבע באופן ספונטאני עדיין קיים.

 

על מציצת אצבע אצל התינוק וטיפולי יישור שיניים בעתיד

אני מבינה את החשש מהצורך העתידי ביישור שיניים, יחד עם זאת מחקר שערכתי בנושא העלה כי מציצת אצבע לא מובילה בהכרח לבעיות אורתודנטיות.
כמובן שיש גם המון ילדים שלא מצצו מעולם אצבע ובכל זאת נזקקים ליישור שיניים.
מציצת אצבע הינה פעולה נורמלית ואם ההרגל נפסק לפני בקיעת השיניים הקבועות (גיל 5-6) ככל הנראה לא תהיה השפעה על מבנה השיניים.

כמו כן, ישנה משמעות למאפייני הרגל המציצה המייחד כל תינוק.

כך למשל הסיכוי שתינוק /פעוט המוצץ את אצבעו לפרקי זמן קצרים במשך היום יסבול משינויים מבנה
השיניים קטן מזה של תינוק / פעוט המוצץ את אצבעו רק בלילה אך למשך כל שעות השינה ברצף.
אם לא התרחשה גמילה עצמאית, רק בסביבות גיל 4 יש משמעות לעידוד גמילה מצד המבוגרים,
שכן רק אז ניתן לנסות להסביר לילד את השלכות מציצת האצבע ולנסות להוביל בשיתוף פעולה עם הילד גמילה הדרגתית.

עדיין לא התעודדתם, הנושא ממשיך להטריד אתכם- אני מבינה אבל בואו לפחות ננסה להדגיש לעצמנו שתי נקודות חיוביות במציצת אצבע:

 

ראשית, מדובר בדרך הרגעה עצמית- מה יותר טוב מתינוק שלא תמיד תלוי בנו על מנת למצוא רגעי נחת והנאה.
שנית, בגן שעשועים אנו יכולים למצוא המון תינוקות ופעוטות המשחקים כשמוצץ בפיהם,
אך כמעט ולא נראה תינוק או פעוט שעסוק במשחק/ טיפוס/ אינטראקציה עם בני גילו כשאצבעו בפיו.
חשבו בעצמכם על ההשלכות הורבאליות, החברתיות ועל משך ומינון הגירוי האוראלי שצורך כל אחד מתינוקות/פעוטות אלו.

זקוקים לתמיכה נוספת בנושא? תמיד כאן בשבילכם.

תוכן שייתכן ויעניין אותך:

• סדר יום לתינוקות - שיגרה זה דבר טוב לתינוק
• איזה תחליף חלב מומלץ לתינוק שלך
• התינוק ואני - החודש השלישי - התפתחות התינוק
  
• מתי זה כבר קורה? - מתי התינוק מתחיל להתהפך, לאחוז, להסתובב ולאכול מוצקים
  
• שינויים בהנקה של התינוק הגדל
  
• איך לעזור לתינוק לישון ליללה שלם רצוף
  

הכר את המומחה: ויטל זוארץ- פליישר, אמא לשתי בנות, מלווה התפתחותית, מדריכת הנקה ומנחת סדנאות עיסוי תינוקות. מוזמנים לדף הפייסבוק שלי "ויטל- התפתחות תינוקות ופעוטות" ולאתר http://vital-baby.co.il/wp/.