בריאות

בדיקת סיסי שליה

בבדיקת סיסי שליה ניתן לזהות מומים ומחלות גנטיות בדיוק כמו בדיקור מי שפיר, אבל בשבוע הרבה יותר מוקדם להריון. למי מומלצת בדיקת סיסי שליה? האם זו בדיקה כואבת? מה הסיכונים? מה היתרונות והחסרונות של בדיקה זו? כל מה שרצית לדעת על בדיקת סיסי שליה במאמר הבא.
בדיקת סיסי שליה
בדיקות הריון: מה זה בדיקת סיסי שליה?

מהי השליה ומהם סיסי השליה?
השליה היא מקור החיים של העובר, ובלעדיה העובר לא יכול להתקיים. השליה מתווכת ואחראית על חילוף החומרים והגזים בין האם והעובר - היא מעבירה חמצן ותזונה בין האם לעובר, ופחמן דו חמצני ופסולת בין העובר לאם, לצורך סילוקם מחוץ לגוף. 
השליה שייכת להריון, והיא לא נשארת בין הריון להריון.
סיסי השליה הם התאים מהם מורכבת השליה, וביניהם גם תאים עובריים, אשר מכילים את המטען הגנטי של העובר.

מהי בדיקת סיסי שליה?
בדיקת סיסי שליה היא בדיקה לאבחון מומים כרומוזומליים וגנטיים בעובר בהריון, כמו לדוגמא תסמונת דאון, מחלות גנטיות ועוד. 
בדיקה זו דומה לדיקור מי שפיר, אך ניתן לבצעה בשבוע מוקדם יותר של ההריון. 
בחומר הגנטי שמופק בסיסי שליה ניתן לבצע קריוטיפ, בדיקת צ'יפ גנטי או ריצוף גנים כמו אקסום או ריצוף הגנום. כמו כן, ניתן לבדוק מחלות גנטיות, כאשר יש חשד שהעובר חולה.

כיצד מבוצעת הבדיקה?
הבדיקה מבוצעת תחת הדמיית אולטרסאונד באחת משתי השיטות הבאות, כתלות במיקום השליה ואפשרות הגישה לשליה:
גישה בטנית: בבדיקה בגישה זו, בדומה לדיקור מי שפיר, מבוצעת שאיבה בעזרת מחט דרך דופן הבטן. במקרה זה נשאבים סיסי השליה מהשליה, במקום מי השפיר משק ההריון. 
ניתן לבצע את הבדיקה בגישה הבטנית כאשר השליה גבוהה בכיפת הרחם , ולכן לא ניתן להגיע אליה דרך צוואר הרחם.
גישה נרתיקית: מבוצעת לאחר מילוי שלפוחית השתן (כשעה), אשר מאפשר גישה נוחה. בבדיקה מוחדר מוליך מהנרתיק ודרכו קטטר, לשאיבת סיסי השליה.
בדיקה וגינלית מבוצעת כאשר השליה אחורית או קדמית ובשליה נמוכה, כאשר הגישה דרך הנרתיק לשליה קלה יותר.
קיימת אי נוחות קלה בבדיקה הנרתיקית, אך מצד שני אין כאב המלווה דקירה של הרחם.

 

 

האם יש הכנות מיוחדות לפני הבדיקה?
כעקרון אין הכנות מיוחדות.
מומלץ להתכונן לבדיקה וגינלית, כלומר לא לרוקן את השלפוחית במשך שעה, ובמידה והרופא מוצא כי צריך לבצע את הבדיקה בגישה בטנית, אפשר ללכת להתרוקן תחילה.
כמו כן, במידה ואת נוטלת תרופות לדילול דם כמו זריקות קלקסאן או אספירין, יש להפסיק את צריכתם לפני הבדיקה, בהתייעצות עם רופא.

באילו שבועות ניתן לבצע את הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בשליש הראשון להריון, החל משבוע 10 וחצי עד שבוע 14 להריון.

מה היתרונות של בדיקת סיסי שליה?
היתרון המובהק של בדיקת סיסי השליה היא השבוע המוקדם יחסית בהריון, בו ניתן לבצע את הבדיקה.
דיקור מי שפיר, ניתן לבצע רק משבוע 17 ומעלה; לעומת זאת בדיקת סיסי שליה ניתן לבצע משבוע 10.5. 
כלומר התשובות יתקבלו כ- 7-9 שבועות לפני תשובות מדיקור מי שפיר.
גם אם ממתינים לתשובות מסובכות, כאשר לוקח זמן רב יותר לקבל תוצאות, עדיין נקבל אותן לפני השבוע בו ניתן לבצע את דיקור מי השפיר.

במקרים בהם התגלו מומים או מחלה גנטית בשלב מוקדם בהריון, אפשר לבצע הפסקת הריון בצורה קלה יחסית, על ידי גרידה. גילוי כזה בשלב מאוחר יותר, במידה ומבצעים דיקור מי שפיר, יצריך הפסקת הריון מאוחרת בצורת לידה מוקדמת, פעולה קשה יותר טכנית וכרוכה בכאב מיותר לאישה ההרה, אשר נמצאת במצב לא פשוט גם כך.

מה החסרונות של בדיקה זו?
בעבר פורסם כי בבדיקת סיסי שליה קיים סיכון גבוה יותר להפלה, מאשר בדיקור מי שפיר, אך לאחרונה מחקרים הראו כי אין הבדל משמעותי בתוספת הסיכון לנשים אשר עברו בדיקת סיסי שליה לעומת נשים שעברו דיקור מי שפיר.
מבחינה כלכלית, בדיקת סיסי השליה היא בדיקה מעט יותר יקרה, בגלל עבודת מעבדה רבה יותר.

למי מומלצת הבדיקה?
בדיקת סיסי השליה מומלצת לכל אישה שרוצה או צריכה לעבור בירור גנטי או כרומוזומלי ורוצה לעבור את הבדיקה מוקדם יותר בהריון. 
לכל אישה עם סיכון גבוה לבעיה גנטית מומלץ לבצע בדיקה מוקדמת, כלומר בדיקת סיסי שליה.

מה ההבדלים שבין צ'יפ גנטי, קריוטיפ וריצוף גנים כמו אקסום או ריצוף גנום?
קריוטיפ: בודק את מספר הכרומוזומים, תוספת, חסר של כרומוזום שלם, חלק גדול מהכרומוזום או היפוך של חלק מהכרומוזום. דוגמאות לשינוי במספר הכרומוזומים: תוספת כרומוזום 21, שמשמעותה תסמונת דאון, או חסר של כרומוזום X, שמשמעותו תסמונת טרנר. 
בדיקת הקריוטיפ בודקת שינויים בכמות החומר הגנטי כאשר השינוי גדול.

צ'יפ גנטי: בודק רצפים של החומר הגנטי ושינויים בכמות גם כאשר השינויים קטנים משינויים שניתן לראות בבדיקת קריוטיפ. בבדיקה זו מתגלות מחלות רבות שקשורות לעודף או חסר של רצפים של חומר גנטי.
נכון להיום, רוב הבדיקות עוברות להיות ללא קריוטיפ ועם צ'יפ גנטי בלבד.

ריצוף אקסום או גנום: בדיקות ברזולוציה של שינויים באות בודדת של חומר גנטי. בבדיקה זו ניתן גם לרצף חלק מהגנום, כאשר מחפשים מוטציות (שינויים) נקודתיים הגורמים למחלות ספציפיות. 

האם הבדיקה כלולה בסל הבריאות?
הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים זכאיות על פי משרד הבריאות.

בתוך כמה זמן מתקבלות תוצאות?
עבור צ'יפ גנטי התשובות מתקבלות כעבור 10-14 יום, כאשר במקרים מסוימים הבדיקה יכולה לקחת גם זמן רב יותר.

ומה אחרי הבדיקה?
לאחר בדיקת סיסי שליה יש לפעול על פי אותם הנחיות כמו לאחר בדיקת מי השפיר.
תחילה יש לנוח כ-20 דקות בישיבה במרפאה. 
כמו כן, אישה עםRH  שלילי צריכה לקבל זריקת חיסון אנטי D מיד אחרי הבדיקה.
במשך יומיים אחרי הבדיקה מנוחה ללא מאמץ, ועד שבוע ללא פעילות גופנית מאומצת.
יתכנו התכווצויות בבטן התחתונה ואף דימום קל בעקבות הבדיקה, כאשר בכל אחד מהמקרים הבאים יש לפנות לרופא: הפרשה נרתיקית חריגה, דימום כבד או חום מעל 38 מעלות צלזיוס.

האם מטופלות מכירות את הבדיקה?
מאחר וצריך מיומנויות מיוחדות לביצוע הבדיקה, כמות הרופאים בארץ אשר מבצעים בדיקת סיסי שליה קטנה מאלו המבצעים דיקור מי שפיר.
בהתאם, הבדיקה פחות מוצעת למטופלות ולכן לא כולן מכירות אותה.
עקב אי ההכרות והחשיפה לבדיקה המטופלות חוששות מפניה.
חשוב לדעת, כי בדיקת סיסי שליה כמעט זהה לדיקור מי שפיר ואפילו בעלת יתרון מובהק לעומתו.

הכר את המומחה: ד"ר יוסי הר-טוב רופא בכיר בבית חולים ביחידת האולטראסאונד של בית חולים ליס בתל אביב.. מבצע בדיקות סיסי שליה, דיקורי מי שפיר בדיקות אולטראסאונד וסקירת מערכות מעל 25 שנה. כמו כן גם מבצע את הבדיקות באופן פרטי.
לאתר של ד"ר הר-טוב - לחצו כאן!


תוכנת על ידי Vital - בניית אתרים